פסי האטה (באמפרים)

במועד כתיבת שורות אלו, לא קיים תקן ישראלי בנושא: מבנה פסי האטה, ואין תקנות המסדירות זאת.

אעפ"כ, מתוכננים פסי האטה ברחובות ובכבישים, ויש להקפיד על תכנון וביצוע פסי האטה על פי הנחיות משרד התחבורה, המקובצות בחוברת הסבר - "תכנון וביצוע פסי האטה - הנחיות".

מחקרים שונים מראים כי התקנת פסי האטה בדרכים תורמת להפחתת מספר תאונות הדרכים, אולם התקנה בלתי נכונה - גורמת לתאונות, אף שאין מחקר המתייחס לכך.

המטרה בהתקנת פסי האטה היא הורדת מהירות הנסיעה, בין אם לאורך קטע דרך או אזור, ובין אם במקומות מיוחדים, כגון: ליד מעברי חציה להולכי רגל, בקרבת בית ספר, בהתקרבות לצומת ועוד.

ההמלצות הן כדלקמן:

• יש להימנע מהתקנת פסי האטה בדרכים עם עיקום אופקי ברדיוס קטן מ-90 מ'.
• מומלץ להימנע מלהתקין פסי האטה בדרכים עם שיפוע אורכי של 8% ויותר.
• כדי שיראו את פסי ההאטה, צריך להימנע מלהתקין אותם בדרכים משופעות מדי - ויש להתחשב במרחקי נראות כדלקמן:

            בנסיעה במהירות 30 ק"מ/שעה מרחק הנראות הוא 30 מ';

            בנסיעה במהירות 40 ק"מ/שעה מרחק הנראות 45 מ';

           בנסיעה במהירות 50 ק"מ/שעה מרחק הנראות 55 מ'.

• אין להתקין פסי האטה ברחוב המשמש גישה לרכב חירום.
• רצוי להימנע מהתקנת פסי האטה ברחובות המיועדים למסלולי נסיעת אוטובוסים.

סוגי פסי ההאטה

פסי האטה עם משטחים צרים, מכונים גם - פסי הרעדה. פסי הרעדה גורמים לרעד של הרכב, ולעיתים מלווים באפקט תאורה ("עיני חתול").

פסים מעגליים

אורכם 3.7 מ', גובהם 75 מ"מ עד 100 מ"מ, וצורתם קשתית.

פסים טרפזיים

רמפת עליה, מישור ורמפת ירידה - חתך אנכי בצורת טרפז. אורכם 2.5 מ' ויותר.

פסים סינוסואידים

פסים בצורת סינוסואידה שאינם רלוונטיים בשלב זה לתנאי הארץ עקב כך שלא נוסו ולא נחקרו.

פסים האטה קצרים

פסים קשתיים בגובה 3.5 ס"מ עד 15 ס"מ ובאורך עד 1 מ'. מהווים מכשולים באזורי חניה, ביציאה ממוסכים ולא מתאימים לשימוש ברחובות מגורים. גורמים להאטה עד כדי עצירת הרכב. הם אינם מומלצים לשימוש.

כריות האטה

משטחים מוגבהים ברוחב צר.

תמרורים

להלן ציטוט מתוך חוברת ההנחיות, סעיף 5.1:

ובהמשך:

ראה לעיל; מצורף שרטוט דוגמא לתמרורים באזור פסי האטה.