מעשה בזבוב שנכנס לחבית דבש

ראשית דבר, כל הקרדיט נתונים - לא לי, אלא: לר' אברהם בן-עזרא [הידוע כינויו המקוצר: הראב"ע].

הראב"ע נולד בשנת תתמ"ט (1090), בטולדו שבספרד, ונפטר בשנת תתקכ"ד (1165).

חי חיי נדודים ובערוב ימיו חזר לספרד.

הראב"ע היה מתמטיקאי, לשונאי, אסטרונום, פילוסוף, ועסק בתלמוד תורה ובכתיבת ספרי-הדרכה וספרים מדעיים - בעיקר בתחום המתמטיקה, וכן כתב פירוש ייחודי לתנ"ך.

פירושו לתנ"ך נכתב לסירוגין במספר גרסאות, ולא כלל את כל הספרים שבתנ"ך,  בפירושו  הראב"ע כלל רעיונות פילוסופיים, והפגין ידיעות באסטרונומיה ובמתמטיקה - החל מאלגברה והנדסה, וכלה בתורת ההסתברות ובטורים.

מפרשי הראב"ע לעיתים קרובות דילגו על רמזיו בפירושיו שכוונו אל שיטות מתמטיות, ראה בעניין זה ספרי "אמר אברהם המחבר" שראה אור בהוצאת "אקדמון".

פירושיו נחשבו להלכות שהתקבלו ביהדות.

לדוגמא, דיון במקרה של זבוב, אשר נכנס במקרה אל חבית של דבש - האם הדבש כשר ?

כתשובה לסוגיה, הציג הראב"ע את הפילנדרום המחומש, המורכב מ-25 משבצות (25 אותיות), המופיע בתמונה שלהלן.

[פרשנו, רעבתן שבדבש נתבער ונשרף].

והמשמעות היא, כי הזבוב שחדר אל חבית הדבש נתבער בתוכה, נשרף והוא כבר לא זבוב, אלא חלק אינטגרלי מהדבש שבחבית.

ההלכה מתייחסת לכך וקובעת כי הפגיעה בדבש בטלה עקב הכמות היחסית - "בטל בשישים".

הייחוד של הפילנדרום של הראב"ע הוא בכך שניתן לקרוא אותו בכמה אופנים:

• מימין לשמאל - שורה אחר שורה.
• מלמעלה למטה.
• בכיוון הפוך - משמאל לימין כשההתחלה בשורה התחתונה והסיום בשורה העליונה.
• מלמטה למעלה, כשההתחלה בטור השמאלי והסיום בטור הימני.

מוצג לפנינו פילנדרום משוכלל, אשר אינו רק "משחק מילים", אלא מהווה פסק הלכה [תשובה עניינית לסוגיה בהלכה].