חניה מכנית
החניה המכנית, המהווה פתרון דחוק למבנים חדשים או מחודשים בהם יש מצוקת חניה, מתגלה כפתרון נחות, מסורבל, מסוכן ובלתי חוקי.
יצוין כי למועד כתיבת שורות אלוּ, אין תקן ואין תקנות הבאים להסדיר את החניה המכנית.
חניה מכנית נוצרה עקב מצוקת החניה בערים, ומותקנת באישור מהנדסי העיר במיקומים שונים כברירת מחדל רוויית ליקויים וסיכונים.
משרד התחבורה הוציא לאור חוברת הנחיות לתכנון חניה - "פרק ה': מתקנים מכניים בחניונים" באוגוסט 2008, ומעיון במסמך זה מגיעים למסקנה כי אין להתקין חניה מכנית כפתרון חניה לציבור.
בסעיף 1.2 למסמך כלולה אזהרה ברורה:
"תשומת הלב לרגישות היתירה הנדרשת לתכנון על פי ההנחיות, הנובעת מכך שהשימוש במתקנים הפועלים בתנאים קשים ועלולים להיות מוקד לתקלות".
הם, אכן, מוקד לתקלות.
בכל מקרה, אין שום תועלת תכנונית בהנחיות משרד התחבורה בעניין החניה המכנית, כי התקנות לגבי חניה רגילה - גוברות, ולפי סעיף 1.3 בפרסום -
"בכל המקרים, יהיה התכנון כפוף לתקנות התכנון והבנייה, תקנות התעבורה וכן לתקנות והנחיות הרשויות המקומיות".
ובהמשך:
"היה ונתגלו סתירות בין ההוראות המוצגות בחוברת זו לבין חוק התכנון והבניה על תקנותיו, יקבע האמור בחוק".
בעניין זה די להזכיר את האמור בתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל- 1970, התוספת השניה, תקנה 2.03 בעניין גובה נדרש לחניה, כדלקמן:
2.03 (א) ס"ק 10 - לפיו מקום הנועד לחניה כמטרה עיקרית יהיה בגובה של 2.4 מ' לפחות, וס"ק 11 - מקום הנועד לחניה כמטרת שירות יהיה בגובה של 2.05 מ' לפחות.
החניה המכנית המשווקת בישראל ומותקנות בבנייני מסחר ובבנייני מגורים - לא עומדת בדרישה אלוּ.
על פי תקנה 2.01 לתקנות, מטרה עיקרית ומטרת שירות מוגדרות בתקנה 9 לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בניה בתכניות ובהיתרים) תשנ"ב 1992.
על פי תקנה 9 הנ"ל, מטרה עיקרית כוללת את השימושים כדלקמן - מגורים, מסחר, בידור, תעשיה, מלאכה, צרכים חקלאיים, משרדים, בתי מלון ובתי אירוח, נופש וספורט. שטחי שירות - הם: ביטחון ובטיחות, מערכות טכניות ומתקני שירות, אחסנה, חניה, מבואות וחדרי מדרגות, קומת עמודים מפולשת, מעברים ציבוריים, ועוד.
בעניין החניה - מדובר בשטחי שירות, והגובה הנדרש הוא 2.05 מ', בעוד על פי הנחיות משרד התחבורה פרק ד' נדרש גובה 2.20 מ' לפחות, והמתכנן צריך לעמוד בדרישה זו.
---*---
תקן ישראלי 5437 מנובמבר 2005, נושאו הוא: "ציוד חניה מכני של כלי רכב - דרישות לבטיחות ותאימות אלקטרומגנטית עבור שלבים של תכן, ייצור, הקמה ואישור לשימוש", ואי אפשר לראות בו תקן לחניה מכנית.
בסעיף 1 בתקן הדן בחלות התקן, מובהר כי התקן דן בדרישות טכניות למזעור סיכונים הנובעים מגורמי סיכון בזמן ההתקנה, ההפעלה והתחזוקה של ציוד ומערכות בחניון המכני, וכן ישנן הסתייגויות והגבלות רבות כמפורט שם. אין זה תקן הבא להסדיר את הוראות תכנון החניון המכני, אלא תקן הכולל הערות בטיחותיות לגבי הציוד בחניה המכנית.
---*---
בחניה חצי אוטומטית (הנעת משטחי החניה לגובה והצבת המכוניות אחת מעל האחרת, או: הנעת המשטחים במישור אופקי) - רשום בסעיף 5.2 של פרק ה': מתקנים מכניים בחניונים, כי "במקרה של תקלות, שאינן ניתנות לחילוץ, על ידי מפעילי החניונים להציע פתרונות חלופיים (למשל רכב חלופי, או מימון הוצאות מונית)".
בסעיף 5.9 שם מובהר כי "קיימת מגבלת נגישות אל המכונית לאחר החנייתה. דבר זה נכון למי ששכיח והשאיר דבר מה במכונית, או מעוניין להטעין עליה מטען כלשהו".
בהמשך בסעיף 5.10 מובהר כי יש סבירות לנזקים - לרבות פגיעת פינת הרכב בעת תמרון ופגיעה בדלתות עקב צמצום המרווח לפתיחתן.
משמע, החניה המכנית חצי-אוטומטית לא מתאימה כלל להוות חניון למגורים ואינה שוות ערך לחניה רגילה.
בחניון אוטומטי, בו כל תהליך החניה מבוצע בסיוע מכני אוטומטי - מנקודת מסירת הרכב ועד לחנייתו, התקלות עלולות לגרום לשיתוק מוחלט של מהערכות (סעיף 6.2).
זאת ועוד, בסעיף 6.12 מתוארת תקלה נוספת בחניון האוטומטי, והיא - הצטברות מכוניות הממתינות לחניה בכניסה לחניון, דבר העלול ליצור הפרעה בתנועת כלי הרכב בכביש... לפיכך נדרש חישוב ע"י מומחה לתנועה בעניין זה.
סיפור אחר הוא אובדן כרטיס החניה; תקלה זו היא קשת פתרון.
ועולה השאלה:
א. האם רוכש דירה המקבל חניה מכנית, מודע לכל מה שצפוי לו?!
ב. האם לאור המגבלות והסיכויים לסיכונים ולתקלות כמבוא לעיל - החניה המכנית באמת מהווה פתרון למצוקת החניה במבנים?! התשובה לשאלה השנייה היא שלילית, ולשאלה הראשונה - התשובה תלויה בנסיבות.
בשלב הנוכחי, עד להסדרת תקן חניה מכנית (ולא תקן חלקי בעניין הציוד), אין לאשר חניה מכנית כלל.
---*---
לסיום, עורכי החוברת פרק ה': מתקנים מכניים בחניונים, בהוצאת משרד התחבורה, קובעים:
» החניה המכנית מעצם טבעה נותנת רמת שירות נמוכה הרבה יותר מאשר חניה רגילה (סעיף 7.2).
» אין המלצה לאפשר חניה מכנית באזורים אשר מגיעים אליהם משתמשים מזדמנים שלא מכירים את החניון (סעיף 7.2.2).
משמע, ההמלצות של עורכי החוברת הן להימנע מיישום חניה מכנית.
