קולט מי גשם וניקוז הגג
מבנה קולט מי גשם בגג שטוח ובמרפסות:
קולט מי גשם הוא פריט חשוב בגג הבניין ומוגדר בתקן 1752 חלק 1 (1998) כדלקמן:
"1.3.5 קולט מי גשם (ראש מרזב)
החלק העליון של הגשמה או של נקז הגג הנמצא בשכבת השיפועים, המיועד לקלוט את המים ולהעבירם לגשמה (ראו נספח א')".
בתקן הנ"ל משנת 2013 מופיעה הגדרה כדלקמן:
"1.3.6 קולט מי גשם (ראש מרזב)
כלי המיועד לקליטת מי גשמים הנקוים משטח פתוח".
להלן תיאור הגג, והשיפועים הנדרשים בגג אופקי של בניין לכיוון קולט מי גשם, על פי תקן 1752.1 ראה תרשים א'.
הערות:
עובי יציקת שכבת השיפועים לא יקטן מ- 4 ס"מ במקום הכי צר.
המרחק המינימלי מקצה קולט מי גשם במישור הגג ועד לחדירת צנרת לגג או עד להגבהה - לא יעלה על 1 מ'. כלל זה אינו חל על הגבהת מעקה הגג - המרחק המינימלי בין קולט מי גשם למעקה הגג לא יקטן מ- 40 ס"מ.
כאשר שטח הגג גדול מ- 30 מ"ר, על פי התקן 1752.1 משנת 1998 וכן ע"פ התקן הנ"ל משנת 2013, מומלץ להתקין שני קולטי מי גשם בגג. (רמת הדרישה היא - המלצה).
זה המקום לציין כי המלצה הכלולה בתקן - חובה ליישם, ראה בעניין זה סעיף 20 בת"א 22962/04. שוהם דוד ושרה נ' זלינגר חברה לקבלנות בע"מ, פסק דינו של כב' השופט חגי ברנר:
"20.המומחה כמוס קבע בחוות דעתו כי המרחקים בין הכלים הסניטריים במקלחת הורים אינם בהתאם להמלצות הישימות בת"י 1205, אך הואיל וההמלצות אינן מחייבות, אין מקום לקבוע ירידת ערך. בחקירתו אישר המומחה כי מוטב לדיירים שהמרחק יהיה לפי ההמלצה וכי "בתוך חדר החדר הקיים, אין מספיק מקום בשביל למקם את הכלים בצורה שהיא תעמוד בהמלצות" (ע' 10 לפרוטוקול).
אין בידי לקבל את קביעתו של המומחה שאין המדובר בליקוי רק משום שמדובר בהמלצות ולא בתקן מחייב. אם קבלן סוטה מכללי מקצוע טובים (good practice), מוכרים ומקובלים, מהווה הדבר ליקוי גם אם אין בענין זה תקן מחייב. העדרו של תקן בתחום מסוים אינו מסיר מהקבלן את חובתו לבנות את הדירה על כל חלקיה באופן מקצועי ומיומן, כך שניתן יהיה להשתמש בה למטרות מגורים בלא כל הפרעה, אי נעימות או מגבלה כלשהי. כך למשל, אין צורך בתקן הקובע כי קירות הדירה חייבים להיות ישרים, כדי שהקבלן יחויב ברשלנות אם יבנה דריה שקירותיה עקומים. קביעתו של תקן מסייעת בקביעות אמות מידה אובייקטיביות, בנות מדידה, שחריגה מהן תחייב את הקבלן בנזיקין או בגין הפרת חוזה. הא ותו לא. העדרו של תקן אין פירושו שהקבלן יכול לעשות ככל העולה על רוחו באותו תחום שלא הוסדר בתקן, אלא רק שהקונה לא יוכל לטעון כי קיימת לו עילה של אי התאמה על פי החלופה השניה מבין חלופות המשנה של ס' 4(א)(1) לחוק מכר דירות, העוסקת באי התאמה לתקן רשמי. כדברי המלומד א' זמיר:"...ייתכן שבדירה יימצא פגם שמקורו בביצוע רשלני של עבודה כלשהי, מבלי שהדבר יהווה סטייה מהמפרט או יהיה מנוגד לתקן או לתקנה כלשהם" (א' זמיר, חוק המכר (דירות) ע' 389). ברוח זו נקבע בשורה של פסקי דין כי הקבלן יחוב בנזיקין גם אם לא היה תקן מסויים שיסדיר את אותו סוג מסויים של עבודה. ראה ת"א (חי) 934/85 ורדי נ. מליבו ישראל, בעניין היעדר דיפון בחול מתחת לאמבטיה וכן ת"א (י-ם) 469/88 זעפרני נ. רמט, שם נקבע, באותו הקשר ממש, מפי כב' השופט צ' טל: "הקונה זכאי לקבל מוצר מוגמר כראוי, בלי פגמים אסתטיים, אקוסטיים ואחרים, גם אם אין לכך ביטוי בתקנים. התקנים נועדו שלא יפתחו מהם אבל אין הם פטורים את הבונה על פיהם מתיקון פגמים שלא נמנו".
אגב, גם עמידה בדרישותיו של תקן מסוים אינה בבחינת "תעודת ביטוח" לקבלן והוא עלול לחוב בגין ביצוע רשלני של עבודה (ראה ע"א 558/96 שיכון עובדים בע"מ נ. רוזנטל, פ"ד נב(4) 563, 572).
מדובר אם כן בליקוי, ומתעוררת השאלה מהו הפיצוי שיש לפסוק בגינו, בשים לב לכך שלא ניתן לתקנו. התובעים מבקשים לאמץ את הערכתו של המומחה אדלר מטעמם, לפיה ירידת הערך הינה 3,500 ₪. אלא שהמומחה כמוס העיר כי בענין זה נדרשת חוות דעת של שמאי, והערה זו מקובלת עליי. המומחה אדלר הוא מהנדס בנין אך אינו שמאי. בנסיבות הענין, מן הראוי לפסוק פיצוי לפי אומדנא דדיינא, שיעמוד על סכום של 2,000 ₪, נכון להיום."
(הדגשות הקו אינן במקור).
בסעיף 3.1.1.3 בתקן 1752.1 נקבעה הוראה כי מדידת שיעור השיפועים בגג או במרפסת תתבצע כדלקמן:
"מניחים סרגל באורך 2 מ', מפסלים אותו ומודדים את הפרש הגובה מקצה הסרגל לפני התשתית כאשר צדו האחר של הסרגל מונח על התשתית".
הערה זו גורמת למתכננים ולמומחים רבים לסבור כי מדידת שיפועי הגג צריכה להתבצע באמצעות סרגל (פלס) שאורכו 2 מ', ולא היא.
התשתית - אינה פני הגג, ואף לא פני האיטום.
התשתית - היא שלב ביניים בביצוע הגג טרם גמר ביצוע הגג, והגדרתה בתקן היא כדלקמן:
"1.3.1 תשתית לאיטום
תשתית הכוללת את:
א. השכבות המותקנות בין שלד הגג לבין מערכת האיטום (להלן: "שכבות הגג") ושכבת שיפועים הנוצקת יחד עם שלד הגג ומהווה חלק משכבות הגג ( ראו דוגמאות בציור 1);
ב. רכיבי הגג שייאטמו, כגון הגבהות וצנרת חודרת."
שכבת התשתית ממוקמת מתחת לשכבת האיטום, והמדידה של השיפועים באמצעות פלס באורך 2 מ' מתייחסת אליה, ולא אל פני המשטח העליון שמעל האיטום במקרה של איטום חשוף, או מעל שכבת ציפוי (כגון: ריצוף), במקרה של איטום שאינו חשוף.
להלן דוגמא למיקום התשתית בגג ראה תרשים ב'.
יש בהוראה זו גם היגיון פונקציונאלי, שכן המדידה בפלס שאורכו 2 מ' אינה יכולה להוות קנה-מידה למצב מוגמר, כי לאורכו של הפלס ייתכנו שקעים שמהווים ליקוי ניקוז מובהק, ולכן בבדיקת שיפועים של ריצוף או כל חומר גימור אחר - מושמטת הדרישה לשימוש בפלס שאורכו 2 מ'.
בנספח א' לתקן 1752.1 יש דוגמא לקולט מי גשם כדלקמן ראה תרשים ג'.
הערות:
קוטר פתחו של קולט מי גשם במפלס פני הגג יהיה לכל הפחות גדול פי שלוש מקוטר
פנימי של הנקז.
קוטר הנקז יהיה לכל הפחות כקוטר הגשמה.
הברדס יהיה מותאם לתקן הישראלי החל - ת"י 677.
