המבנה הפשוט – פשוט מורכב...
מזה עשרות בשנים, מאז התקנת תקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות) תשכ"ז – 1967 – ועד כה, נדרש לתכנון מבנה שאינו פשוט, מהנדס רשוי בתחום התכנון ההנדסי, ואדריכל רשוי בתחום האדריכלי.
"מבנה פשוט" – הוא מבנה שמוגבל בגובהו, כגון: בניין שגובה רצפת הקומה העליונה בו עד 11.5 מ', קיר תומך שגובהו עד 2 מ', ועוד כיצוא בזה, מבנים שלצורך תכנונם, על פי גישת המחוקק, אין חובה להידרש למהנדס\אדריכל רשויים; די בכך שהנדסאי או מהנדס\אדריכל רשום יתכנן את המבנה הפשוט, כל אחד בתחמו.
[ההבדל בין מהנדס\אדריכל רשום למהנדס\אדריכל רשוי הוא בכך, שהרשוי עבר התמחות בתחום הרלוונטי ועמד בבחינות רשם המהנדסים והאדריכלים, בעוד שהרשום – אמנם חייב להיות בוגר מוסד אקדמי בתחום המבנים (הנדסה או אדריכלות) כגון: הטכניון, אוניברסיטה אריאל וכיוצא בזה, אולם לצורך רישום - אין חובת התמחות].
כך יוצא, שקיר תומך בגובה מעל 2 מ', אשר על פי הגדרתו הוא מבנה שאינו פשוט – מצריך תכנון הנדסי של מהנדס רשוי, ותכנון אדריכלי של אדריכל רשוי.
אכן, בתחום הנדסת מבנים, ככל שגובה הקיר עולה, נדרשת מיומנות גובהה יותר לשם תכנונו של הקיר התומך, אולם "כאן קבור הכלב":
מבחינה ארכיטקטונית, אין שום הבדל בין קיר תומך שגובהו 2 מ' לבין קיר תומך שגובהו 3 מ' או אף יותר.
אף על פי כן, כדי לתכנן קיר תומך שגובהו מעל 2 מ' – נדרשת מעורבות, תכנון אדריכלי ואחריות אדריכלית של אדריכל רשוי בתחום האדריכלות, כאילו שגובה הקיר מקשה על האדריכל או מסבך לו את התכנון...
סיבת האנומליה היא הזויה: נוחות סטטוטורית.
למחוקק המשנה היה נוח לסווג את המבנים מבלי להידרש להבדל בסיווגם מבחינה הנדסית – לעומת הבחינה האדריכלית... כתוצאה מעצלנות ורשלנות מחוקק המשנה, מזה עשרות שנים – מאז ומתמיד – מערכת הרישוי במדינת ישראל מתייחסת למבנים באופן שגוי, ולא רק ציבור המתכננים יוצא מכך ניזוק, אלא גם הציבור כולו, אשר מחויב להעסיק אדריכלים רשויים בלבד לצורך תכנון מבנים פשוטים מהבחינה האדריכלית.
לא מדובר רק בקירות תומכים; הדיון בהם כאן הוא רק להמחשת האבסורד.
נדרש לסווג מחדש את המבנים בשני מסלולים – האחד הוא על סמך בחינת המורכבות המבנית (הקונסטרוקטיבית), והמסלול השני הוא בחינת המורכבות האדריכלית של המבנים.
הסיווג הנדרש חייב להתבצע על סמך בדיקה מעמיקה של צוות מומחים שימונו לצורך זה, ויזנחו את ההנחה השגויה לפיה מה שפשוט מבחינה אדריכלית הוא גם פשוט מבחינה הנדסית, ולהפך.