כבר

ראינו כי ברא = יצר גבולות, מתוך פירוש המלה בר = חוץ ("אין תוכו כברו" = יש ניגוד בין פנימיותו לבין חיצוניותו).

[ברא = ברה; ה- א' מתחלפת עם ה – ה', תופעה לא נדירה בשפתנו].

אם נרחיב את הגבולות לממד הזמן, נוכל להבין את המלה כבר (בר עם אות מאותיות בכל"מ), כמו – לפני זמן, לפני כן.

דוגמאות לשימוש הממחישות את הקשר בין המלה כבר לגבול הזמן:

-        "וְשַׁבֵּחַ אֲנִי אֶת-הַמֵּתִים, שֶׁכְּבָר מֵתוּ" (קהלת, פרק ד' פסוק 2).

-        "מַה-שֶּׁהָיָה, כְּבָר נִקְרָא שְׁמוֹ" (קהלת, פרק ו' פסוק 10).

להזכיר: ברה = ברא = יצר יש מאין, אולם יש פירוש נוסף שעניינו כאן, והוא – שם גבול; במאמר זה המלה כבר היא גבול של זמן.