בית המשפט פסק – הריסת בניין, ובניה מחדש
בתביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בנצרת, אצל השופטת שאדן נאשף – אבו אחמד, נדון מקרה מורכב של בניה כושלת של בית [בבניה קלה על בסיס כלונסאות], אשר נתגלו בו סדקים ויציבותו נבחנה.
מדבור בת"א 11174-06-19 עמית ושרי לב נ' ש.ק.ד בונים אחרת בע"מ ואח', פסק דין מיום 12.07.2022.
בתיק זה מומחה מטעם הנתבעת היה המהנדס רונן שטרנברג, אשר טען כי עלויות תיקוני הליקויים מסתמכים בסך 5,000 ₪, ובתחום הקרקע והביסוס מונה המהנדס חנא חוראני, שביטל אחריות הנתבעים על הליקויים במבנה, והתרכז בחוות דעתו באשם התובעים – שלא דאגו לניקוז המגרש, ולכן לכאורה הבית ניזוק.
מטעם התובעים מונה המהנדס יוסף שולץ.
בית המשפט מינה כמומחה מטעמו את מהנדס המבנים יואל בן עזרא – מהנדס רשוי במדור בניה.
הכשלים במבנה כפי שנתגלו ע"י מומחה ביהמ"ש
כאמור, המבנה בכללותו בתיק זה מורכב מבניה קשיחה + בניה קלה. החלק הקשיח מבטון מזוין כלל – כלונסאות, רצפה וממ"ד.
החלק שנבנה בבניה קלה כלל קומה אחת של מגורים.
בית המשפט דחה את טענות הנתבעת, לפיהן למומחה ביהמ"ש אין ידע בביסוס ועל כן הוא לא מוסמך להכין חוות דעת בנושא בו מדובר.
להלן ציטוט מפסק הדין, סעיף 41:
"41. במישור מהותי, מומחה בימ"ש, שהינו כאמור מהנדס רשוי במדור מבנים, מוסמך לבדוק את המבנה על מערכת הקונסטרוקציה שלו, יציבותו ובחינת התאמת הביצוע והבינוי הכולל במבנה, זאת בהתאם לסעיף 2(1) לתוספת הראשונה לתקנות המהנדסים והאדריכלים (רישוי וייחוד פעולות), התשכ"ז – 1967. הטעם לכך מצוי בסעיף 3 לתקנות הנ"ל, שכותרתו "ייחוד פעולות", והקובע כי "הפעולות האמורות בתוספת הראשונה הן פעולות שיוחדו למהנדס רשוי או אדריכל רשוי לענין סעיף 12 לחוק, לפי המדור שבו הוא רשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים, כל אימת שהן נעשות בשביל מי שאינו מהנדס או אדריכל רשוי ובתמורה, ולגבי הגשת תכנית לשם רישוי על פי כל דין – אף אם נעשתה בלי תמורה". עוד קובע סעיף 2(1), לתוספת הראשונה כי הפעולות שייוחדו למהנדס רשוי הרשום במדור להנדסת מבנים הן "... בין היתר – בבנייני מגורים; קביעת עקרונות מערכת הקונסטרוקציה של מבנה; הכנת תכניות הקובעות עקרונות ליציבות המבנה והגשתן לרשות מוסמכת; למעט ביצוע פעולות כאמור לגבי מבנה פשוט; חישוב יציבות המבנה, להוציא חישובים סטטיים מרחביים, למעט חישוב יציבות המבנה לגבי מבנה פשוט; חישובים סטטיים מרחביים; תיאום ותכנון הכולל של מערכות המבנה; תיאום הביצוע הכולל במבנה; תיאום הביצוע הכולל במבנה; פיקוח עליון על הביצוע, קבלת מבנה ואישורו; הכנת מפרטים."
ובסעיף 49:
"49. לסיכום פרק זה – אין בעצם העובדה שמומחה ביהמ"ש, שהינו מהנדס מבנים הנעדר תת-מומחיות בתחום הביסוס והקרקע, כדי לשלול את כשירותו להכריע במחלוקות המקצועיות שבמוקד התביעה דנן, ואין בכך כדי לקבוע כי הוא אינו בר סמכא ליתן חוות דעת בעניינים שבליבת המחלוקת בין הצדדים."
ובסעיף 52:
"52. מן הכלל אל הפרט: במקרה שלפנינו ראיתי לאמץ את קביעות מומחה ביהמ"ש, משמצאתי כי חוות דעתו מציגה עמדה אובייקטיבית ומקצועית, ובהעדרם של טעמים כבדי משקל המצדיקים סטייה ממנה."
זאת קבע ביהמ"ש על סמך ההלכה בעניין תת התמחויות כפי שנפסק בת"א 89\1171 זלוצין נ' דיור לעולה בע"מ, בית המשפט המחוזי בתל אביב, שופט: ד"ר גבריאל קלינג ז"ל, שהנחה אותי בעבודת גמר באוניברסיטת תל אביב (תואר שני). כן ראה גם ע"א 99\1722 זלוצין נ' דיור לעולה פסק דין מיום 4.6.01.
משהוברר כי המהנדס יואל בן עזרא הוא מהנדס מבנים רשוי המוסמך לתכנן "כל מבנה", הוא מוסמך לחוות דעה מקצועית בענייני קרקע וביסוס, כי היסודות הם חלק מובנה בבניין.
מומחה ביהמ"ש קבע 3 כשלים בתכנון הביסוס כדלקמן:
א. עומק הביסוס על פי התכניות הוא 8-10 מ', בעוד על פי ת"י 940 יהא עומק הכלונס בקרקע תופחת או בעלת פוטנציאל תפיחה – לפחות 10 מ'. אכן על פי הסעיף 3.7.3.1 ב' בתקן מותר לגרוע בתנאים מסוימים מעומק הכלונס, אך זאת רק באישור של יועץ קרקע – ובמקרה הנדון לא קיים אישור מסוג זה ואין שום בדיקת קרקע שעל פיה אפשר להסיק כי יש התרה להפחית מעומק הכלונס.
ב. לא בוצעו שרוולים בחלק העליון של הכלונסאות.
ג. לא ננקט הכלל שבתקן 940 חלק 1 סעיף 3.7.3.2 (ה') לפיו בקרקע חרסיתית נדרש להפחית ככל האפשר את מספר הכלונסאות כדי להגדיל את העומס על כל כלונס.
אין אפשרות לתקן את המעוות ללא הריסה ובניה מחדש.
מומחה הנתבעת חוראני הסתמך בחוות דעתו על טבלת סדקים שלא מתאימה לסוג המבנה הקל, ראה פסק הדין סעיף 54 ה'; הטבלה מתייחסת לסדקים בבנייה בבלוקים...
עוד טענה של הנתבעת והמומחה מטעמה, לפיה התובעים אחראים על הנזק, בגלל שלא ביצעו ניקוז – נשללה ע"י מומחה ביהמ"ש; ההסבר הוא – כי לו הקונסטרוקטור האחראי לביצוע השלד היה סבור כי ליקויי ניקוז עלולים לגרום נזק למבנה, הייתה עליו חובה לציין זאת בתכניות, לתכנן תכנון ניקוז שימנע את הנזק ולפקח על ביצועו, ולא להשאיר זאת לתובעים...
להלן ציטוט דברי מומחה ביהמ"ש, מתוך סעיף 57 לפסק הדין:
"... אני חושב אחרת ופירטתי שאם הניקוז הוא קריטי ליציבות הבניין, אי אפשר להותיר אותו למישהו אחר והוא באחריות הקונסטרוקטור. וגם כתבתי שתנאי הקרקע והניקוז לא גרועים..."
נפסק כדלקמן: פיצוי לפי העלויות –
- נזק לא ממוני 53,000 ₪.
- עלות תכנון 75,000 ₪.
- עלות הריסת המבנה הקיים ופינויו 900,000 ₪.
- עלות בניה של מבנה חדש 90,000 ₪.
- פיקוח 10% + מע"מ.
- התייקרות 5%.
- אגרות והיטלים על פי אישורים ומסמכים.
- החזר אגרות והוצאות בית משפט.
- שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% + מע"מ.
במאמר מוסגר ייאמר, כי חוות דעתו של מומחה הנתבעת המהנדס רונן שטרנברג, לפיה עלות תיקוני הבית של התובעים מסתכמת בסך 5,000 ₪, לא הניבה תועלת כלשהי. על פסק דין זה הוגש ערעור – ע"א 35874-08 ש.ק.ד בע"מ נ' לב ואח, וניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי נצרת ע"י השופט שאהר אטרש – נשיא, השופט ערפאת טאהא והשופטת עינב גולומב.
בית המשפט שבערעור אימץ את ממצאי מומחה ביהמ"ש יואל בן עזרא באופן מלא.
