חוזר המנהל הכללי מס' 6/2008

חוזר המהנהל הכללי מס' 6/2008

כ"ג באב התשס"ח, 24 באוגוסט 2008

(10). פרשנות תקנה 4 (ט) לתקנות התכנון והבניה (חישוש שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב 1992

במסגרת דיון שהתקיים בבית המשפט נמצא שוועדות מקומיות נוקטות בפרשנות שונה ביחס לפרשנות תקנה 4(ט) לתקנות התכנון והבניה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב 1992, באופן שחלקן מגדיר שטחי בנייה מקורים הסגורים בלא יותר משני קירות, כשטח עיקרי, וחלקן מגדיר את אותם השטחים כשטחי שירות.

בהמשך להכרעת בית המשפט בסוגיה פרשנית זו, הננו להנחות את הוועדות המקומיות בכל הנוגע לדרך הפרשנות שיש ליתן לתקנה שבנדון, ביחס לשטח בנייה מקורה בגובה שאינו עולה על שתי קומות, בקומת כניסה לבניין:

תקנה 4(ט) לתקנות התכנון והבנייה (חישוב שטחים ואחוזי בנייה בתוכניות ובהיתרים), התשנ"ב 1992 )להלן: התקנות) קובעת:

(ט) היה שטח בקומת כניסה לבניין מקורה באופן כלשהו בגובה שאינו עולה על שתי קומות, ולא היה סגור ביותר משני קירות, יבוא שטח זה במניין שטחי השירות לעניין תקנות אלה; היה גובה הקירוי של שטח כאמור שתי קומות או יותר, לא יבוא אותו שטח במניין השטח הבנוי.

שטח מקורה בקומת כניסה לבניין, שגובהו עד שתי קומות, הסגור ביותר משני קירות, יש לחשב כשטח למטרה עיקרית. לעומת זאת, שטח כאמור הסגור בלא יותר משני קירות, יש לחשב כשטח שירות. שיטת חישוב זו נכונה גם במקרה שבו מדובר בשטחים מקורים חיצוניים בקומת קרקע של בתים חד-קומתיים או דו-קומתיים.

ויובהר: סיווגם של שטחים כאמור תלוי אך ורב במספר הקירות הסוגרים אותם וגובה הקירוי. מעבר לנתונים אלה, אין בכוחו של כל נתון אחר כדי להשפיע על הסיווג. דהיינו, אין צורך לבחון איזה שימוש מתבצע או יכול להבצע בשטח כאמור. אין זה משנה אם מתבצע או יכול להתבצע בהם שימוש עיקרי, או אם מתבצע או יכול להתבצע בהם רק שימוש נלווה.

[ההדגשות במקור]