הימנעות ממתן שירות
ככל שייתפש מומחה מטעם בית המשפט מעלים יחסים שהיו לו בעבר עם צד לדיון – תיפסל חוות דעתו (גם אם כבר הוכנה), וייפגע מעמדו המקצועי, לרבות פגיעה בפרהסיה עקב פסק דין או החלטה שיפוטית, שמתפרסמים במאגרים משפטיים וכלליים, או בעקבות מאמרים וספרים שנכתבים.
בתחום השיפוט ובתחום המומחיות, השופט או המומחה אמור לבחון טענות של צדדים נוגדים זה לזה ולנקוט עמדה, שיפוטית או מקצועית, כאשר ברקע - כתבי טענות וחוות דעת מקצועיות.
יחסי הידידות שבין שופט לבין צד לדיון, בא כוחו או המומחה מטעמו, אינם גלויים לפרטי פרטיהם לצד הנגדי, שאינו יכול לרדת לשורשם. למעשה מי שמבין ויודע מהם אותם יחסים ועד כמה הם הדוקים – הוא השופט עצמו.
אמירה סתמית של השופט על קיומם של יחסי ידידות או חברות עם מומחה צד לדיון, אינה גלוי נאות. לכן, השופט עצמו אמור להדיר עצמו מלדון בתיק, כאשר ישנם יחסים של ידידות בינו לבין צד לדיון, בא כוחו או המומחה מטעמו.
זאת ועוד, העברת ההחלטה מהשופט אל הצדדים, תחת הגילוי של קיום היחסים, כמוה כבקשה שיתנו הצדדים אמון בבית המשפט, ובקשה כזו הבאה מבית המשפט - לעולם לא תגרום להחלטות אובייקטיביות, כי ב"כ צד לדיון יימנע ויירתע בדרך כלל מלהודיע בשלב מוקדם של ההליך השיפוטי, על חוסר אמון.
זהו טעם נוסף לכך, שבית המשפט הוא אשר אמור להחליט החלטה, מבלי להעבירה להכרעת הצדדים.
אין דבר זה מונע מצד לדיון מלבקש שביהמ"ש יפסול את עצמו מלדון בתיק, בנסיבות המצדיקות בקשה מסוג זה.
כך גם לבי מומחים.
יתירה מכך, הקשרים של מומחים עם חברות קבלניות הם סבוכים ומסועפים. יש ומומחה היה בעבר יועץ של החברה הקבלנית, ואף אם לא קיבל ממנה משכורת כעובד שכיר בה – ייצג בעבודתו המקצועית את העמדות התואמות לדרכה, תמורת שכר, ולא תמיד במידת האובייקטיביות.
ידוע לי באופן אישי, מהו הלחץ שחברה קבלנית מפעילה על מומחה, על מנת שייטה בחוות דעתו המקצועית לטובת עמדותיה.
במצב דברים זה, מזוהה המומחה עם גישה סובייקטיבית לבעיות הנדסיות, ואינו מתאים להיות מומחה, קל וחומר כשצד לדיון היא אותה חברה קבלנית לה נתן בעבר שירותי ייעוץ.
בנוסף, אין זה מתפקידו, ובדרך כלל גם לא ביכולתו, של צד לדיון לברר את ההיסטוריה המקצועית של כל מומחה שמתמנה.
מצד שני, המומחה עצמו יודע גם יודע את עברו, ומצופה כי לא יעלימו.
ככל שייתפש מעלים – תיפסל חוות דעתו (גם אם כבר הוכנה), וייפגע מעמדו המקצועי, לרבות פגיעה בפרהסיה עקב פסק דין או החלטה שיפוטית, שמתפרסמים במאגרים משפטיים וכלליים, או בעקבות מאמרים וספרים שנכתבים.
