תפריט חיפוש

התערבות בית המשפט בנושאים שבמומחיות

29 דצמבר, 2014 |
ד"ר אברהם בן עזרא

בית המשפט רשאי ואף צריך להפעיל שיקול דעת משפטי, אך לא ראוי שיתערב בקביעותיהם של מומחים בפן המקצועי.
יתירה מכך, בית המשפט והמומחה מטעמו אינם אמורים להתערב בהוראות תקן או תקנה, ככל שהוראות אלו הן ברורות ואינן שנויות במחלוקת.

א. התערבות בתקנים ובתקנות

אכן, בידי בית המשפט לפרש את התקנים ואת התקנות כל אימת שההוראות הכלולות בהם אינן ברורות דיין, אך כשההוראה ברורה וחד משמעית, יש לקבלה "כזה ראה וקדש".

מדובר בחקיקת משנה מחייבת.

ראה בעניין זה דברי ביהמ"ש המחוזי בתל אביב, ת"א 922/95, סולומון ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, שופטת: צפורה ברון, פורסם בפדאור, להלן ציטוט:

"משקבע מחוקק המשנה בתקנות את גובה המעקות, אין זה מתפקידו או מסמכותו של בית-המשפט לקבוע את הגובה הנדרש משיקולי בטיחותם של המשתמשים במרפסות הכביסה.משום כך אין בכלל רלוונטיות לדעתו, של מומחה ולו גם מומחה מטעם בית-המשפט. בחקירתו של המהנדס פריידלין התברר כי הוא מתייחס להוראה שבתקנות, בדבר גובה המעקות, כאילו מדובר בהמלצה ולא היא. המידות הקבועות בתקנות, הינן מידות מינימום מחייבות.

האמור לעיל בדבר תוקפן המחייב של התקנות נכון גם לעניין מזקף הראש במהלך המדרגות."

ב. התערבות בית המשפט בעלויות ביצוע

בית המשפט המחוזי בחיפה, בהרכב השופטים: סגנית הנשיאה שולמית וסרקרוג, יצחק כהן ו-רון שפירא, התייחסו להתערבותו של בית משפט השלום במחירים שנקבעו ע"י מומחה בחוות דעתו, מומחה שגם העיד על חוות דעתו בבית המשפט. מדובר בע"א 14449-07-11 בן שושן ואח' נ' מאג'ד מג'ארבה ואח', פורם בפדאור. המומחה מטעם התובעים בתיק זה הוא כותב שורות אלו.

בסעיף 9 לפסק הדין:

"חוות הדעת של המהנדס אברהם בן עזרא עוסקת ברובה בסדקים ובשברים שנוצרו לאחר עבודות הגמר ושאינן נכללות בחוות הדעת של המומחה גנדלר. ביהמ"ש הפחית 10% מעלות התיקון שקבע המומחה בן עזרא."

בסעיף 24 לפסק הדין:

"בנסיבות אלה, ומאחר שלא מדובר בנתון שהוא בידיעה שיפוטית, לא היה מקום להפחתה האמורה, לא מן השיעורים שנקבעו על ידי המומחה גנדלר ולא מן השיעורים שנקבעו ע"י בן עזרא."

[הרחבת הדיון בנושא זה מצויה בגוף פסק הדין].

אין משמעות הדברים, כי ביהמ"ש אמור לקבל חוות דעת מקצועית כהוויתה וכמובן שהוא מוסמך לדחותה, ולהעדיף חוות דעת אחת על פני חוות דעת אחרת.

כמו כן מוסמך ביהמ"ש לאמוד נזק ממוני על דרך האומדנא דדייני, במצב בו הוכח קיומו של הנזק ולא הוכח שיעורו, עקב קושי של צד לדיון להוכיח שיעורו.

ביחד עם זאת, לבית המשפט ישנן מגבלות בתחום המקצועי, והוא לא אמור לשים עצמו כמומחה.

טוען סינון...ajaxSpinner