מומחיות או התנתקות

מומחים לא מעטים, בעיקר אלה שבידיהם השררה ושהחלטותיהם כמעט סופיות כדוגמת מומחי בית המשפט, מתנתקים מהבעיה האמתית במקום להתמודד אתה.

מדובר בשיטה ההולכת ופושה בתחום המומחיות, ועיקרה –  התעלמות מהבעיה האמתית והיתלות באמתלה כלשהי שאינה מתחום המומחיות.

ישנם מכשירים פופולריים צבעוניים, וגם מאירים ומצפצפים, כל אחד בשריקה האופיינית לו, לבדיקת קיומה של רטיבות. המכשירים הנפוצים ביותר בתחום זה הם מתוך סדרת המכשירים בעלי השם המסחרי: "פרוטימטר".

בא מומחה, מצמיד את הפרוטימטר החדשני שלו לקיר, וטוען בשמחה: "אין רטיבות – אין ליקוי – המכשיר לא צפצף!"

מרשים ביותר, שגוי בעליל.

אם המכשיר מאיר ומצפצף, וודאי שיש רטיבות בשיעור–מה בקיר, ויש ליקוי, שכן על פי תקנה 5.32 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), תש"ל-1970, התוספת השניה –

"קירותיו החיצוניים של בניין יתוכננו באופן המונע חדירת מים ורטיבות לתוכו מבחוץ."

אך אם המכשיר לא צפצף - האם הובהר שאין ליקוי? זאת לא הובהר.

יש וליקויי איטום – המהווים אי התאמה לתקנים מחייבים – לא גורמים (עדיין) להתגלות רטיבות. נניח שהבדיקה נעשית בקיץ – באין גשם; אין רטיבות אף שיש ליקויי איטום. לקבוע "אין ליקוי" על סמך המכשיר – זו בריחה מהתמודדות עם הבעיה האמיתית.

יש וגשמים יורדים בשצף קצף, ואף על פי כן – לא נגלים סימני רטיבות – אף על פי שיש ליקויי איטום חמורים.

לדוגמא: על פי תקן 1752.1 "מערכות לאיטום גגות שטוחים מבטון: התשתית לאיטום", סעיף 3.1.1.2 טבלה מס' 1, קיימת דרישה לשיפועים מינימליים של גג הבניין. להלן הטבלה שבתקן:

לפי טבלה זו, השיפוע המינימלי הנדרש במרפסת מרוצפת החשופה לגשם הוא 1%, בגג בטון  1.5% ובגג מבטון קל – 2%.

כאשר אין עמידה בתנאים אלו, יש אי התאמה לתקן, דבר המהווה ליקוי ברור.

עדיין יתכן, כי למרות הביצוע בניגוד לדרישות התקן, לא חודרת (בשלב הנבדק) רטיבות אל הבניין.

לעתים קרובות, קיימת רטיבות בקיר הממוקם בכיוון מערב והחשוף לרוחות מערביות, אך לא רואים רטיבות בקיר המזרחי, כי בדרך כלל אין רוח מזרחית.

מומחה הבודק גילויי רטיבות במקום ליקויי איטום – יקבע בחוות דעתו הבלתי מקצועית בעליל, כי אין ליקוי בקיר המזרחי, ויש ליקוי בקיר המערבי.

צריך להבין כי בניין הנבנה, אמור להיבנות בשיטות בניה מקובלות, ללא כל קשר עם כיווני החלונות וסיכויי כיווני הרוחות. ההנחה היא, שגם הקירות הפונים אל כיוון שלא נחשף ברוב הזמן לפגעי מזג אויר – צריכים להיות עמידים ומתאימים לתרחישים שונים, לרבות רוח מזרחית או דרומית, שאינה מצויה.

אדני החלונות צריכים להיבנות כהלכה, עם חדירה בצדדים לקיר ומבלי להיזקק לחומרי איטום זמניים המכערים את הבניין, גורמים למטרד ולצורך בטיפול וחידוש מדי עונה גשומה.

השיטה הרווחת, בה המומחים עוקפים את הליקוי האמיתי (איטום) באמתלה של "אין רטיבות", מושרשת עמוק בתחום המומחיות, ומעידה על הרמה הירודה של רוב מומחי בית המשפט.