"שירות דב"
"היה היו אדם ודוב אשר הפכו לידידים, והיו עוזרים תמיד איש לרעו. באחד הימים, כאשר ישן האדם, ראה הדוב זבוב על חוטמו של ידידו האדם. מתוך כוונה טובה לגרש את המטרד המציק, הרים הדוב אדיר הממדים סלע, והטיחו לעבר הזבוב. מובן שהזבוב הזריז חמק ללא פגע, ואפו של האדם – נפגע ביותר". (ממשלי לה פונטיין)
מומחה היוצא מגדרו כדי לעשות רצונו של משלם שכרו – נותן לו שירות דב, שבסופו של דבר יפגע בשולחו ולא ישרת את מטרותיו.
הנאמנות למקצוע היא חלק חשוב בתקנות המהנדסים והאדריכלים אשר עניינן "התנהגות שאינה הולמת" (אתיקה).
מומחה מקבל מינוי מקבלן, ועליו לרצות את שולחו.
כיצד יעשה זאת?
הדרך הקלה היא: הכחשה.
הכחשה גורפת, בתירוצים ובטענות סרק מכל הבא ליד, של הליקויים הנטענים.
מה יותר קל מזה, ומה יותר מפתה?!
הדרך הנכונה היא: התמודדות עניינית, כנה, וככל שמסתבר כי הטענה מוצדקת – לומר זאת בחוות הדעת, ולהעיד אמת.
להלן שתי דוגמאות מהפסיקה בעניין הנדון, במטרה להוות למומחים נורת אזהרה.
א. ע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' אריה ורבקה לשם, בית המשפט המחוזי בחיפה, פס"מ תשמ"ח (1) מעמ' 3. (שופטים: מלכיאל סלוצקי, חנוך אריאל, יוסף מרגלית).
להלן ציטוט סעיף 8 א' מפסק הדין:
"8. אתיחס לפגמים שטוען ב"כ המוכרת כגורעים ממשקל עדותו של המהנדס בן-עזרא:
א. המהנדס בן-עזרא פרט בחוות דעתו ת/1 את הליקויים שמצא בריצוף שבדירה, את הפתרונות לתיקון המצב והעריך את עלותם. על כך השיב המהנדס טיגרמן מטעם המוכרת בחוות דעתו נ/1. אין למעשה מחלוקת לענין קיומם של הפגמים בריצוף שבחדרי ההורים והילדים והכוללים כמתואר בנ/1 "שברים בפינות, שברים במקצועות, כתמים, קלופים, שקעים ונקבים". אלא שמאחר ולדעת המהנדס טיגרמן "הריצוף מתאים לריצוף סוג א'" לפי תקן שהציג, הרי שאין צורך בהחלפתו חרף קיומם של הפגמים שהוא עצמו מאשר את קיומם (ראה נ/1, סעיף 4(1)). הדעת אינה סובלת מסקנה שכזו. לא סיווגו של הריצוף הוא הקובע את הנזק אלא עצם עובדת קיומם של הפגמים במרצפות עצמן ובאופן בצוע העבודה. נסיונו של המהנדס טיגרמן להתלות בסיווג התיקני כעילה לאי בצוע התיקונים הדרושים הוא לכשעצמו, גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשלם את שכרו, קרי המוכרת."
ב. ת"א 2271/98 חיים משה ואח' נ' אפריקה ישראל בע"מ ואח', בית משפט השלום בחיפה, שופט: סגן הנשיא אהוד רקם, פורסם בנבו:
מומחה הדיירים בתיק זה היה המהנדס אביגדור פורת. מומחה הקבלן היה המהנדס רפאל גיל. מומחית בית המשפט הייתה פנינה נוי.
עלויות התיקונים לפי א' פורת: 34,000 ₪.
עלויות התיקונים לפי ר' גיל: 5,300 ₪.
עלויות התיקונים לפי פ' נוי: 30,392 ₪.
לאמור, חוות דעתו של המהנדס רפאל גיל עמדה על סכום קטן פי 5.7 מקביעת מומחית בית המשפט...
להלן ציטוט מפסק הדין:
"...סכום התביעה עצמו הועמד על 88,000 ₪, לאחר שלעלות התיקונים הנזכרת התווספו עלויות תיקונים של ליקויים אליהם לא התייחס המומחה פורת בחוות דעתו (בסך 34,000 ₪), וכן פיצויים בגין עלות מגורים חלופיים במהלך תקופת התיקונים (7,800 ₪) ופיצויים בגין עגמת נפש (16,000 ₪).
2. הנתבעות הכחישו את קיומם של הליקויים הנטענים, ואת אחריותן להם במידה ויוכחו. יצוין, המומחה רפאל גיל מטעם הנתבעות העריך את עלות תיקון הליקויים בדירת התובעים ב- 5,300 ₪.
3. המומחית פנינה נוי, אשר מונתה לשמש בתיק זה כמומחית מטעם בית המשפט, העריכה את עלות תיקון הליקויים ב- 30,392 ₪."
על זה ייאמר כי המומחה מטעם הקבלן נתן לשולחו שירות דב.
