מומחה לא מביא מומחה

מומחה מטעם בית המשפט צריך להתאים לנושא המקצועי שבמחלוקת הוא עצמו, וככל שאינו מתאים - הוא לא אמור למנות "מומחה-משנה" תחתיו, אלא להחזיר את המינוי אחר כבוד לבית המשפט ולוותר עליו לטובת מומחה אחר שכן מתאים במקצועו ובמקצועיותו לנושא שבמחלוקת.

בפסק דין מנומק של סגנית נשיא בית משפט השלום בתל אביב, השופטת נועה גרוסמן, יש דיון לגבי הסוגיה של מומחה, הנעזר בחוות דעתו במומחה אחר.

נפסק כי מומחה לא אמור להסתמך בחוות דעתו על מומחה אחר, אלא להביע את דעתו הוא.

לנושא זה ישנה חשיבות רבה, כי הנוהג של חלק מהמומחים הוא שלא לוותר על מינוי הנקרה בדרכם, גם כאשר הם אינם מומחים בתחום הנדרש בכתב המינוי. לעתים, במקום לוותר על המינוי - הם נעזרים ב"מומחי משנה" על מנת לכפר על חסרונם.

מדובר בנוהג פסול מהסיבות הבאות:

א. אותו מומחה-משנה, הוא למעשה הופך להיות המומחה העיקרי – והוא לא התמנה על ידי בית המשפט. יש ומומחה בית המשפט ממונה בהסכמת הצדדים, ואז שלושה גורמים קיבלו מומחה אותו הם לא בחרו: צד א' לדיון, צד ב' לדיון ובית המשפט.

ב. לא ברור (וגם לא מוסדר) מי משלם את שכרו של מומחה-המשנה; אם מממנו המומחה שמונה על ידי בית המשפט, הרי לגובה שכרו של מומחה המשנה יש השפעה על השכר של המומחה שמונה, ובמצב זה הוא עלול לבחור את מומחה-המשנה הזול ביותר, על מנת שלא לפגוע בשכרו עצמו – בחירה שהיא מונעת משיקול זר.

ג. לא ברור מה קורה במצב בו ישנן גישות שונות, ו/או אף חילוקי דעות מקצועיים, בין המומחה שמונה לבין מומחה-המשנה, וככל שאחד יאלץ את משנהו לשנות את חוות דעתו – עלולה להתקבל חוות דעת מוטית ולא משקפת את דעתו המקצועית של עורכה.

"עדות המומחה, מר טיקטין

הנתבעת מסתמכת על חוות דעתו של המומחה מטעמה – מתכנן עבודות החשמל בפרויקט, מר טיקטין, אשר לטענתה בחן עת עבודתו של התובע בהתאם לבדיקה שביצע, נתונים שקיבל הנתבעת ומהקבלן המחליף.

מר טיקטין למעשה לא בחן את המצב בפרויקט "בזמן אמת" – מייד עם עזיבת התובע, אלא רק לאחר כניסת הקבלן המחליף לפרויקט.

כך שלמעשה, לא ראה המומחה את המצב לאשורו, בעצמו, אלא הסתמך על עדויות ונתונים שקיבל מהנתבעת ומהקבלן המחליף.

סבורה אני, כי בכך יש כדי לגרוע מאמיתות התמונה המשתקפת מחוות דעתו של מר טיקטין התובע אף הוא העלה טענות אלו במהלך עדותו (עמ' 13 שורת 27 - 22 לפרוטוקול הדיון מיום 16.9.10) :

"ש: אתה ראית כי המהנדס טיקטין העריך את משקל העבודות שאתה ביצעת בחלק הציבורי של הפרויקט ב – 30% מסך כל העבודה, ושבתחום זה לא עשית דבר. אתה מקבל זאת?

ת: לא. חוות הדעת של טיקטין מתבססת על הקבלן שנכנס והחליף. הוא לא ראה את המצב, הוא לא נכנס למקום. כל מה שהוא כתב היה על סמך מה שהוא שמע מהקבלן שהיה בשטח".

מר טיקטין אישר גם הוא בעדותו (עמ' 19 שורות 22-2 7 לפרוטוקול הדיון מיום 19.9.10) כי למעשה בדק את השטח כחמישה חודשים לאחר שעזב התובע את השטח:

"ש: מפנה אותך לסעיף 3 לתצהירך, האם זה נכון שכל העבודות שאתה בדקת למעשה של התובע, היו ב – 13.7.08?

ת: כן.

ש: ובאותו שלב זה כבר היה בערך 5 חודשים אחרי שהוא סולק מהאתר ואחריו בוצעו עבודות על ידי קבלן אחר?

ת:כנראה".

בנסיבות אלו, בהן מדובר בחוות דעת מומחה, אשר נכתבה על סמך נתונים אשר נמסרו לו, ולא על סמך ממצאים אשר גילה המומחה בעצמו, ואשר נכתבה לאחר ביקור במקום כחמישה חודשים לאחר עזיבת התובע ולאחר שבוצעו במקום עבודות על ידי קבלן מחליף. לא ניתן היה לראות לאשורו את המצב, מייד במועד בו עזב התובע את המקום .

על כן, דעתי היא, כי לא ניתן לייחס לחוות הדעת משקל משמעותי.

כפי שכתבתי עוד בת"א 23462/99 שגיא מוטורס שיווק בע"מ נ' עו"ד רום אלון  (לא פורסם) :

"הנתבע, אשר טען כי ביצע תיקונים לרכב במוסך אחר, לא הביא את עדות המוסך האחר, ואף לא הגיש קבלות תיקון שבוצעו לטענתו במוסך אחר.

אמנם, הנתבע הביא חוות דעת שמאי, שהוא בבחינת מומחה.

אולם, מומחיות אינה חזות הכל, ולא ניתן להסתמך עליה בלבד, ללא ראיות תומכות.

במיוחד כאשר המומחה כאן, לא בדק את הרכב לעומקו לפני ואחרי התיקון, ולא היה באפשרותו למסור דין וחשבון על מצבו של הרכב לאחר התיקון הנטען במוסך אחר.

על מעמדו של מומחה ביחס לעדויות בפועל הנני להפנות לאסמכתאות להלן: ספרו של כבוד השופט אורי גורן "סוגיות בסדר דין אזרחי" מהדורה חמישית תשנ"ט-1999 בעמ' 205.

"אפילו הוגשה חוות הדעת רשאי בית המשפט שלא לסמוך עליה. זאת אם בחוות הדעת מצויות מסקנות אשר אינן יכולות לעמוד במבחן הביקורת של ההיגיון, לאחר עיון בחוות הדעת ובראיות האחרות שבפניו".

כן ראו ההפניה שם, לע"א 2160/90 רז נגד לאץ ואח' פד,י מ"ז 5 עמ' 170 שם 174 בין האותיות ב' עד ז'.

כן ראו בספרו של ד"ר אברהם בן עזרא "עדות מומחה" הוצאת אתיקה 1997 בעמ' 28:

"על אף תנאי הפתיחה המועדפים העומדים לזכותו של מומחה בית המשפט, אין לו לא חסות ולא חסינות, וחוות דעתו, גם עדותו תעמודנה במבחן השפיטה לפי הנסיבות".

קל וחומר כאשר מדובר במומחה שהובא מטעם בעל דין, ולא מומחה שמונה על ידי בית המשפט".

בשולי פרק זה אציין, כי בסעיף 45 לסיכומיו, טוען התובע כי מר טיקטין ביצע פיקוח עליון באתר והנפיק בעקבותיו דו"ח.

דו"ח זה, אשר נערך בסמוך למועד סילוקו של התובע, ואשר מלמד על מצב העבודות במועד סילוקו, הוסתר, לטענת התובע, ע"י הנתבעת. מכך מבקש התובע ללמוד, כי הנתונים בדו"ח זה תואמים את גרסתו של התובע ועל כן נמנעה הנתבעת מהצגתו.

טענה זו הועלתה אך ורק בשלב הסיכומים, ואינני מעניקה לה משקל.

לסיכום פרק זה :

חוות דעת המומחה מר טיקטין, בכל הכבוד הראוי, מעובדת ומתבססת על בדיקות שהתבצעו באתר זמן רב לאחר שהתובע עזב אותו, ולאחר ששינה פניו. על כן, חוות דעת זו, אונה מטה את הכף, ואין בה כדי לשכנע בנכונות גרסת הנתבעת."

[ת"א 30141-08 אלי פסטרנק נ' מנרב הנדסה ובנין בע"מ (תל-אביב-יפו), פסק דין מיום  03/04/2011].