המספר המעורב

מספר מעורב הוא מספר אשר כולל שלמים ושבר, כמו ארבע וחצי, והשאלה היא - היכן יוזכר השם הנמנה - בין השלם לשבר, או לאחר המספר כולו? כלומר - ארבעה שקלים וחצי, או ארבעה וחצי שקלים?

להלן דברי האקדמיה ללשון עברית בעניין זה:

"בספרות העתיקה השם הנמנה נזכר לעולם לפני השבר. יתרה מזו, בלשון המקרא לרוב חוזר השם הנבנה ומוזכר גם לאחר השבר, כגון "שני המטות וחצי המטה" (במדבר לד, טו). השימוש במבנה זה נמשך גם בלשון חז"ל, כגון "טפח ושליש טפח" (תוספתא כלים [ב"מ] ז, ב); "אמה ושני שלישי אמה" (בבלי עירובין יט א"ע). ואולם המבנה הרווח יותר הוא ללא חזרה על שם הנמנה, כגון "עשר אמות ומחצה" (תוספתא כלאיים ב, ו.)

לצד הדרך המורשת הכשירה האקדמיה גם את המנהג הרווח בפי הדוברים לציין את השם הנמנה לאחר המספר המעורב כולו, כגון 'שניים וחצי חדרים'. השיקול העיקרי בהכשרת המבנה הזה הוא הפיסה הרואה בשם המספר יחידת משמעות אחת שרכיביה באים ברצף, כשם שהם מוצגים ברצף בכתיבת המספר בספרות (2.5 חדרים)."

ראה המאמר המלא כאן.

האקדמיה סבורה, על סמך המקורות, כי יש להזכיר את השם הנמנה (יחידת המידה) לפני השבר: "דירת שני חדרים וחצי", אולם היא הכשירה גם את הנוסח האחר - "דירת שניים וחצי חדרים" - בגלל המנהג הרווח.

בכל המקורות המקראיים אשר אוזכרו לעיל, השם הנמנה אוזכר פעמיים - ותמיד אחרי המספר. כיוון שהמספר הורכב משני מספרים נפרדים - השלם והשבר, אשר חיבורם יחדיו בפעולה חשבונית יוצר את המספר הכולל, השם הנמנה - אוזכר פעמיים: "שני המטות" + "חצי המטה". הפרשנות של האקדמיה לאותן דוגמאות, כאילו השם הנמנה מוזכר בין השלם לבין השבר - איננה נכונה.

הרמב"ם השתמש בנוסח זהה למקרא, כלומר - המספר הכולל (שלם + שבר) מורכב ממספרים המחוברים יחדיו על ידי פעולת חיבור, ולכל מספר - השם הנמנה מוזכר בנפרד:

"והרביעית, מחזקת מן המים או מן היין, משקל שבעה עשר דינרין וחצי דינר, בקירוב" (ספר זמנים, הלכות עירובין, פרק י"ב).

"יהיה בין תקופה לתקופה, אחד ותשעים יום ושבע שעות וחצי שעה" (ספר זמנים, הלכות קידוש החודש).

ועוד יותר מעניין הרצף הבא, אשר מוביל למספר הכולל 2.7 אצבעות:

"וכמה היא רביעית, אצבעיים על אצבעיים על רום אצבעיים וחצי אצבע וחומש אצבע" (ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כוהנים, פרק ו').

אם כן, החלטתה של האקדמיה - נעוצה בפרשנות שגויה של המקרא, ולימוד ממקורות חלקיים בלבד. להבהיר, אף שנוסח חז"ל המוזכר שם משתמש גם בנוסח זהה למקרא, וגם בנוסח אחר - האקדמיה העדיפה דווקא את הנוסח האחר, שאינו מוזכר כלל במקרא.

אך לא שאלה בעברית זו, אלא שאלה בחשבון. הכלל הידוע בחשבון הוא שמספרים יחוברו יחדיו אך ורק אם הם בעלי יחידות מידה זהות, ולפיכך אי אפשר לחבר "שני חדרים" עם "חצי", וכל עוד כוונת הדובר היא לדירת 2.5 חדרים, הניסוח הנכון הוא "דירת שניים וחצי חדרים", ולא "דירת שני חדרים וחצי".