במה ייבחן הנביא?

דיון קצר על פרשת השבוע - פרשת שופטים.

הנושא של בחינת הנביא הוא נושא לא פשוט כלל. הקביעה האם נביא אמת הוא, או נביא שקר, צריכה להיקבע בזמן הנבואה ולא בשלב מאוחר בדיעבד, כי נבואה מטבעה מתווה דרך לביצוע עכשווי, ולפיכך צריך לבחון את הדברים באופן מיידי. זו הסיבה לכך שיהודי תימן בזמנו שלחו אל הרמב"ם פניה בדבר מתנבא שקם ועלה מביניהם, וטען כי הוא המשיח. על הרמב"ם היה לקבוע מיידית האם מדובר בנביא אמת – במשיח, או שמא מדובר במתחזה – נביא שקר, והוא אכן בדק את הדברים והביע עמדה נחרצת ומנומקת כדבעי, הידועה לנו כ"איגרת תימן". מעניין לראות את גישת הרמב"ם לסוגיה זו, ראה בספרי דבר תורה ע"פ הרמב"ם בהוצאת קורטוב, עמ' 132-134, תחת הכותרת "אשר ידבר הנביא".

לפי הרלב"ג בפירושו לתורה, בין אם הנביא מנבא נבואת תוכחה ובין אם הוא מנבא נבואת נחמה, אין להסיק מנכונות נבואתו את סיווגו של הנביא – נביא אמת או נביא שקר, כי גם כאשר נבואתו [תוכחה או נחמה] לא מתקיימת אין לקבוע כי נביא שקר הוא.

אם הנבואה היא לרעה, יתכן כי ה' סלח ונחם על הרעה, כך שאין לשפוט את הנביא המנבא פורענות לפי מבחן התוצאה. והיה והנבואה היא לטוב, שמא סרו האנשים שלגביהם ניבא הנביא לטוב מדרכם הטובה, וביטלו בכך את זכותם לכל הטובה שהובטחה להם על ידי הנביא.

להלן הצעת הרלב"ג בדבר אופן בחינת הנבואה:

"ובהיות העניין כן, [כאמור – מורכב ולא קל לחיזוי – אב"ע], הנה ייפול ספק במה מהיעודים ייבחן הנביא. ונאמר כי לא ייבחן הנביא בשום ייעוד שיהיה בו תנאי או שיהיה בכוחו תנאי [שיהיה בו תנאי – במפורש. שיהיה בכוחו תנאי – לא במפורש, אלא התנאי ישתמע מהדברים – אב"ע], רוצה לומר שמעצם היעוד יתחייב תנאי. כמו העניין בייעוד הטוב שלא ייקח זמן מוגבל ומקום מוגבל, כמו שביארנו בפרשת וישלח יעקב. [בפרשת וישלח מבואר כי ה' ברך את יעקב כי ישמרהו בכל אשר ילך, אך היה ברור ליעקב כי יש בברכה זו תנאי המתחייב מעצם הברכה, והוא, שיעקב יהיה ראוי לברכה, שאם לא כן היא לא תתקיים – אב"ע]. או כמו העניין בייעוד הרע, כי יש תנאי בכוחו איך שיהיה, כמו שביארנו שם. ... היה שיאמר שיתחדשו על דרך המופת או שלא יהיה בחידושם דבר זר אצל הטבע. כי כשיתבאר שלא יבוא מה שייעד בו הנה נתבאר שהוא נביא שקר" [אלה שני מקרים להבהרת הרעיון: א. נביא מנבא נס אשר לא מתקיים. ב. הנביא מנבא נבואה שקיומה לא נוגד שום חוק בטבע, וכאמור אין בה תנאי לא בפועל ולא בכוח, והיא לא מתקיימת. בשני המקרים הללו מדובר בנביא שקר – אב"ע]. 

המבחן של הרלב"ג לאמיתות הנבואה מושתת על ההיגיון, והקושי בו הוא לדעת האם הנבואה בה מדובר מכילה תנאי בפועל או בכוח.