השופטים בתחום ליקויי בניה במדינת ישראל
מאמר עורכת הדין טל רבינוביץ', המתמחה בתחום ליקויי בניה, על אודות תפקודו של בית המשפט בתביעות ליקויי בניה.
בחירת שופטים הינה סוגיה המעסיקה את הציבור ונבחריו לא מעט. רק לאחרונה שמענו בעניין זה את התבטאות שרת המשפטים החדשה, איילת שקד:
"שופטים משפיעים על חיי אדם וחורצים גורלות."
אכן, מלאכת כתיבת פסקי הדין היא מלאכה הדורשת מיומנות, מקצועיות, אחריות, יושר פנימי וכבוד רב למקצוע, למתדיינים, ובראש ובראשונה – לעצמך, כמי שגורלו של אדם – נתון בידך.
בתחום ליקויי הבנייה, יותר ויותר אני נתקלת בשופטים אשר נמנעים מלעשות את מלאכתם הבסיסית והיא – לדון בתיק!
הדבר מוזר, שכן התובע משלם אגרה על מנת ששופט ידון בתיק! לשם כך השופט התמנה, זה תפקידו, וזה מה שמצפים ממנו הצדדים, אשר עמלים על הבאת ראיותיהם ושטיחת טענותיהם בפניו.
החובה המוטלת על שופטים לדון בתיק באה לידי ביטוי בדרישה כי פסקי הדין היוצאים תחת ידיהם, יהיו מנומקים.
חובת הנימוק מעוגנת בהוראת תקנה 192 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וזה לשונה:
192. תוכן פסק הדין
פסק דין בתובענה שהוגש בה כתב הגנה יכיל הרצאה תמציתית של הענין, ממצאי בית המשפט לגבי העובדות המהותיות, השאלות שעמדו להכרעה, ההחלטה ונימוקיה.
ההנמקה הינה חלק בלתי נפרד מכל פסק דין והיא זו שמאפשרת לצדדים להבין את הבסיס לפסק הדין ולבית משפט שלערעור – לבקרו
להנמקה ישנו חלק חשוב בתהליך גיבוש ההחלטה של השופט, ובלעדיה - לא ניתן לומר שעניינו של פלוני זכה להתברר בבית המשפט.
בעניין זה רע"א 1982/05 מקומון כל הצפון ואח' נ' פלוני ואח', [פורסם בנבו] פסק דינה של השופטת עדנה ארבל שם מצוטטים דברי השופט ד' לוין (דבריו בהחלטה של בית המשפט העליון שלא פורסמה) כדלקמן:
"אם כך הן פני הדברים, ואם כפי שאמר בעבת בית משפט זה "שופט אינו יוצא ידי חובתי בלי לנמק את החלטותיו" (בג"ץ 79/63 טרודלר נ' פקידי הבחירות לועדות החקלאיות, פ"ד י"ז 2503, 2515), כי אז ניתן להעלות על הדעת שענין אשר נדון בפני ערכאה כלשהי, וזו הוציאה מתחת ידיה פסק דין שאיננו מנומק, או שאינו מנומק די הצורך, אי אפשר לומר עליו שזכה לידון כראוי בפני אותה ערכאה, ועל כן יש במצב עניינים זה כדי להטות את הכף לכוון של מתן רשות ערעור, במקרה שזו מתבקשת." (רע"פ 1516/90 יקב הגליל בע"מ נ' מדינת ישראל (לא פורסמה, ניתנה ביום 29/05/90).
החובה המוטלת על שופט לנמק את פסק דינו מתאפשרת רק לאחר דיון בפלוגתאות, ניתוח חומר הראיות שהובא בפניו, התייחסות לדין החל, הפעלת שיקול דעת.
אלא, שמלאכה זו של "דיון" – אינה קלה. היא דורשת משופט להיות בעל מיומנות גבוהה, וככל שמיומנותו גבוהה יותר, כך גם הזמן הנדרש לו לשם כתיבת פסק הדין – הולך וקטן.
לאמור, יש יחס הפוך בין הידע המקצועי של השופט, לבין הזמן שיידרש לו כדי לכתוב את פסק הדין.
בתחום ליקויי הבנייה, ככל שהשופט מצוי בנושא המקצועי של חוקי התכנון והבניה, התקנים החלים, ההלכות הקיימות – כך הוא יוכל להקדיש פחות זמן לכתיבת פסק הדין.
אם שופט אינו מצוי בנושא המקצועי – הוא יצטרך להשקיע זמן כדי לקרא תקנים, תקנות, וחוקים, לפרשם במידת הצורך, להשוות בין חוות דעת של מומחים שונים, ולחרוש את הפסיקה הרלוונטית.
זו לא מלאכה קשה מבחינה אינטלקטואלית, היא בעיקר טכנית [יש הסוברים שהיא משעממת] ולרוב אין זו מלאכה מורכבת מבחינה משפטית.
אבל מלאכה זו דורשת השקעת זמן.
שופט הנמנע מלעשות מלאכתו, ונמנע מלדון בסוגיות הטכניות של ליקויי הבנייה – נוטה לכתוב פסק דין בו הוא מאמץ אחד לאחד את מה שכתב המומחה מטעמו, הוא מהנדס הבניין אשר לפעמים כל מומחיותו מסתכמת בכתיבת חוות דעת, הא ותו לא!
זה לא נקרא "לדון", וזו לא עשיית מלאכת השיפוט.
מי שחרץ גורלות במקרה זה – הוא מהנדס בניין.
זה בדיוק ההפך ממה שמצופה משופט לעשות.
שופט המאמץ "כזה ראה וקדש" את חוות הדעת של המומחה אותו הוא מינה, לפעמים אף מבלי שיכיר את אותו המומחה, ובמקום לדון בטענות הצדדים – הוא שופט שאינו דן בתיק, ונותן למישהו אחר, שאינו שופט, אינו עורך דין, חסר השכלה משפטית וחסר סמכות - לדון במקומו ולכתוב בפועל ולמעשה את פסק הדין.
ראה בנושא זה את דברי בית המשפט המחוזי בחיפה, בערעור 25/90 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פורסם ב"פדאור"], ביקורת שהופנתה לשופט בית משפט קמא על אשר קיבל את חוות דעתו של המומחה שמינה ככתבה וכלשונה מבלי לדון בה.
מציאות עגומה זו, הופכת להיות יותר ויותר נוכחת בפסקי דין, ולמרבה הצער, גם ערעור על פסקי דין בלתי מנומקים אלא – נתקל לפעמים בשופטים אשר במקום לדון בטענות על אודות הליקויים – חוזרים על מה שקבע השופט תחתם, בטענה שאין להתערב בממצאים עובדתיים שקבע מומחה בית המשפט.
כך נקבעות הלכות בתחום ליקויי הבנייה, שמי שדן בהם בפועל ולמעשה, הוא לא שופט אלא מהנדס בניין שאין לו לא ידע משפטי ולא סמכות לכתוב פסקי דין.
