ביקורת מבנים כגורם בר השפעה על איכות המגורים
מבנה מגורים מוקם רק לאחר שמתכננים בתחום ההנדסה והאדריכלות מכינים תכניות. התוכניות נבדקות ע"י גורמי הרישוי ברשות המקומית ובוועדה המקומית לתכנון ולבניה מזוויות שונות, לרבות בדיקות של מחלקות לתשתיות הנדסיות ברשות המקומית וגורמי חוץ, כגון – הג"א, כיבוי אש, חב' החשמל, בזק וכיוצא בזה.
לעיתים נדרשים ונרתמים למלאכת הרישוי גם משרדי ממשלה וגופים מטעמם – משרד הפנים, משרד התחבורה, תקשורת ועוד.
לאחר קבלת היתר בניה, ממונה קבלן רשום לביצוע העבודות, וזה עובד תחת פיקוח עליון של צוות התכנון, כמו גם תחת פיקוח מטעם הוועדה המקומית, המעסיקה צוות פקחים. גם לרשות המקומית יש מחלקת פיקוח.
עד לשנת 1980 (בערך), המנגנון הנ"ל היה מספיק כדי להכשיר בניין למגורים.
מאז ועד היום – התפתח ענף נוסף בצד גורמי התכנון והבניה – הוא ענף של בקורת מבנים, שהשפעתו על איכות המגורים הלכה וגברה.
מבקרי איכות הבניה, הם בעיקר מהנדסים, אדריכלים, שמאי מקרקעין ויועצי קרקע, אשר עוסקים בפועל בתחומי מקצועם, בעלי סמכות לעסוק בכך ומומחיותם נובעת מידיעותיהם המקצועיות כמהנדסים, כאדריכלים, כשמאי מקרקעין וכיועצים.
מי שזנח את המקצוע, אינו מתאים להיות מומחה, כי המומחיות - אינה מקצוע.
מומחים אשר עוסקים במומחיות בלבד – [משאת נפשם של כמה שופטים ומלומדים אחרים] – אינם מומחים.
קל וחומר – מומחים שלא כשירים כלל לעסוק במקצועות אשר בהם הם מתבקשים לשמש כמומחים – בגלל חוסר השכלה בתחום, או מומחים אשר נשענים על רישוי "כחוק" – הקיים בגלל פרצה בחוק – אך ללא בסיס, כגון: "מומחה לתכנון" - שלא יודע לתכנן ולא עסק מימיו בתכנון, או "מומחה לחיפויי אבן בבניינים גבוהים ולשאר מרכיבי הבניין בתחום האדריכלי וההנדסי" – אשר אינו מהנדס, אינו אדריכל, אינו הנדסאי בניין, ואינו הנדסאי אדריכלות.
לא מדובר בדוגמאות תיאורטיות, אלא בדוגמאות מן המציאות ממש; מדובר במומחים מטעם בתי המשפט המכהנים בתיקי ליקויי תכנון ובניה בעת כתיבת שורות אלו ממש – ללא רקע מקצועי אלמנטרי וללא שום כישורים הנדרשים למילוי המטלות שנצבו בפניהם על ידי בית המשפט.
עם היווצרות הביקוש לביקורת מבנים, מילאו את החלל שנוצר בעלי מקצוע ממש, מתחום התכנון ומתחום האקדמיה, ובצדם – מילאו את החלל גם קבוצה גדולה של "מומחים למומחיות", אשר ללא המקצוע החדש של ביקורת מבנים – לא היה להם מה לעשות.
הביקורת על ביקורת מבנים – קלושה.
באין ענף מוסדר, מהסיבה שכאמור – אין מקצוע של מומחיות [מומחיות אינה מקצוע], התברגו כמומחים מפורסמים ובעלי השפעה ממשית על ענף הבניה – גם "מומחים" שמומחיותם שונה מתחומי מינוייהם.
לפיכך, מי שמשפיע כיום על ענף הבניה ואיכות המגורים, הם גם גורמים שליליים שאינם פועלים על סמך ידיעותיהם המקצועיות, אלא פועלים הם לאור כישורי ההישרדות שלהם במערכת המשפטית כמומחים.
לצורך זה הם פיתחו קשרים עם קבלנים – מצד אחד, ועם בית המשפט – מצד שני.
הקשים עם הקבלנים גורמים במפורש בפגיעה באיכות הבניה באופן ישיר, שכן האינטרס לטווח הקצר של הבונה המוכר דירה הוא להתחמק מאחריות ומשיפוי.
הקשרים עם בית המשפט – עיקרם ריצוי המאווים של בית המשפט לקיצור הליכים, סיום תיקים, או הגעה אל פסק דין בדרך של גישור או פשרה.
הגישור והפשרה – אינם עניין למומחי תכנון ובניה לענות בהם, אך ככל שהם חורגים מגדר מומחיותם ו"מפעילים את חושיהם" כמגשרים או כמפשרים – קולעים המומחים אל שאיפתו של בית המשפט... כל הנטיות הללו הן נטיות לטובת הקבלן ולרעת הדיירים.
השפעות מסוג זה על איכות המגורים הן השפעות שליליות מהטעמים הבאים:
א. כאמור, לטווח הקצר הקבלן מעוניין להתחמק משיפוי, והדרך להגיע לכך היא: הכחשת קיומו של הליקוי או הכחשתה של אי ההתאמה. בכך מסייע לו המומחה, אשר לוטש עיניו לצד הקבלן.
ב. בניה תקינה – עולה יותר. שימוש במוצרי בניה בעלי תו תקן – עולה יותר. כאן תפקידו של המומחה הנוטה לצד הקבלן, הוא זילות התקן, ועקיפת התקנה ע"י פרשנות משפטית מתחכמת, מתפתלת, מתפלספת.
ג. עצם העמדתם של מהנדסים חסרי בסיס הנדסי נאות כמומחים, כבוררים, כבעלי השפעה על בית המשפט בנושאים שבהם אין להם רקע מקצועי נאות, פוגע פגיעה קשה באיכות המגורים.
כאמור לעיל, כנגד השפעות אלו, יש גם השפעות הפוכות של מהנדסים, אדריכלים, שמאים ויועצים; השפעות חיוביות, התורמות להעלאת איכות הבניה ורמת המגורים ע"י מעורבות אקטיבית, כמומחים, בהליכים משפטיים ללא פניות ועל סמך כללי המקצוע הטובים בענף התכנון והבניה.
