גישה מחמירה עם מומחי בית המשפט

מומחי בית המשפט מחברים מסמכים מקצועיים, האמורים להוות בסיס לפסקי הדין, וטועים לא פעם אחת בהתייחסות לליקויי בניה שונים. בכך נגרם נזק אשר לעתים הוא נזק מהותי המצדיק מבחינה עניינית הגשת תביעה, בגלל רשלנות, ללא קשר האם למומחה המתמנה מטעם בית המשפט יש חסינות אם לאו.

ישנן דעות שונות בהתייחסות לסוגיה זו, ואין לסלק על הסף תביעת רשלנות נגד מומחה מטעם בית המשפט.

בבש"א (ק"ג) 2106/01 גיל רפאל – מהנדס, נ' מי ערד חברה להנדסה פיתוח ובניין בע"מ [פורסם בנבו] הגישה חברת מי ערד הודעה לצד שלישי כנגד מומחה בית המשפט – המהנדס רפאל גיל, אשר מונה על ידי בית המשפט כדי לבדוק ליקויים בדירה. סגנית הנשיאה, השופטת רחל ברקאי, הייתה בדעה כי לא עומדת למומחה מטעם בית המשפט חסינות שיפוטית או מעין שיפוטית, ובנוסף, אין לו חסינות כעד רגיל.

עדותו של מומחה שונה מעדותו של עד רגיל, כי המומחה "חובש שני כובעים": כובע אחד של מומחה, וכובע נוסף של עד רגיל, המתבטל בחשיבותו לעומת הכובע כמומחה, שהוא עיקרי במסגרת המינוי.

שכן, המומחה מונה לתפקידו לא בשל ידיעותיו העובדתיות, אלא בשל ידיעותיו המקצועיות.

נכון שתביעות נגד מומחים עלולות להרתיע מומחים מלמלא את תפקידם, ולתת חוות דעת מקצועיות לבית המשפט, אך יותר מכך תביעות אלו ירתיעו מומחים מלתת חוות דעת מוטות.

לכן, במקרה שבפניה בתיק 2601/01 לא נדחתה התביעה כנגד מומחה בית המשפט, המהנדס רפי גיל, על הסף.

גם בת"א 3754-10-07 ד"ר בני וגנר ואחרים נ' ד"ר אריק כהן ואחרים [פורסם בנבו], החליטה הנשיאה השופטת הלה גרסטל, [בית המשפט המחוזי מרכז], לדחות את הבקשה לדחיית התובענה על הסף (תביעה שהוגשה נגד מומחים שמונו ע"י בית המשפט) בקובעה שלא חלה עליהם חסינות שכן עדות מומחה מטעם בית המשפט אינה שקולה לעדות רגילה של עד והעד המומחה חובש שני כובעים: של מומחה ושל עד. כובעו העיקרי הוא כובעו כמומחה ולכן אין לו חסינות.

בע"א 43639-03-14 מ.ע.ג.ן – יעוץ וניהול נכסים בע"מ ואח' נ' אלירם, בית המשפט המחוזי תל אביב, שופטים: י' שנלר, ק' ורדי וח' ברנר, [פורסם בנבו], היה בית המשפט בדעה כי אין מקום לתבוע את מומחה בית המשפט בגין רשלנות כי הוא חב חובת זהירות לבית המשפט ולא למי מהצדדים, אך לא פסל כליל אפשרות תביעה נגד מומחה בית המשפט, ולהלן ציטוט מפסק הדין:

"יש לציין שגם אם נשאיר פתח למקרים חריגים שבחריגים בהם יתאפשר להגיש תביעות רשלנות כנגד מומחה מטעם בית המשפט, ברי כי המקרה דנן שהינו ויכוח כספי על חוות דעת מקצועית של שמאי ותפיסתו לגבי ההערכה של שווי דירה בדמי מפתח וחלקם של הדיירים המוגנים/בעל הבית, אינו בא בגדר מקרים חריגים שכאלו, כאשר בית המשפט בחן את הנ"ל במסגרת הבקשה לסילוק התביעה על הסף ובמקרה דנן היה מקום לסילוק התביעה על הסף."

הנושא נותר במחלוקת, אף שאין מחלוקת לגבי העובדה כי מומחי בית המשפט יכולים לגרום נזקים בלתי הפיכים לצדדים, שהם בדרך כלל הדיירים, וגורמים זאת בפועל בתיקי ליקויי בניה רבים.

גרימת נזק בכיוון זה – פוגעת באיכות הבניה ומאשרת ליקויי בניה בפסקי הדין המושתתים על חוות דעת מוטות.