טיפול בזכוכית מחוסמת
מומחה מטעם בית המשפט שהעיד בבית המשפט, נחקר על חוות דעתו בו הוא אישר זכוכית כאילו היא זכוכית בטיחותית, למרות שלא היה בה שום סימן המעיד על כך. על פי התקן 1099 במיקומים מסוימים בדירה נדרש להתקין זכוכית בטיחותית ברמות שונות לפי המיקום והשימוש, ועל פי תקן 938 כל לוח של זכוכית בטיחותית מחויב בסימון בר קיימא בפינת הלוח.
המומחה תרץ את היעדר הסימון וטען כי יכול להיות שהיה לוח מסומן והוא חולק לחלקים קטנים, כך שבכל לוח לאחר החלוקה – אין סימון.
טעות, או הטעייה.
זכוכית בטיחותית, ככל שהיא זכוכית מחוסמת, לא ניתן לחתוך לאחר ייצורה.
אפילו ליטוש הוא בעייתי ואסור, וכאן אנו נכנסים לפסק דין בעניין זה – מדובר בת"א 15019-06-10 רו הנדסה ואח' נ' ברגנר, בית משפט השלום קריות, שופט: דאוד מאזן.
בפסק דין זה, מומחה בית המשפט טען בחוות דעתו כי דרוש ללטש זכוכית מעקה מדרגות פנימיות בדירה כתיקון זול לפגם שנפל בה, בעוד אני – שהייתי בתיק זה מומחה מטעם הדיירים – קבעתי כי דרוש להחליף את לוחות הזכוכית הפגומות בעלות של 24000 ₪ + מע"מ.
להלן ציטוט מפסק הדין בעניין זה:
"8. מעקי זכוכית בדירה
המומחה נכח במקום כאמור, בדק והתרשם ממצב המעקים וקבע כי "יש לתקן תיקונים של ליטוש לוחות הזכוכית". מומחה בית המשפט לא קיבל את טענות משפחת ברגנר ביחס למקור הליקויים הקיימים במעקה הזכוכית, כפי שפורטו בסעיף 11 לחוות דעת בן עזרא. בא כוח משפחת ברגנר לא מצאה לנכון לחקור את המומחה בנקודה זו.
אולם ברגנר טוענים, כי לפי תקן 928 נספח א' כי כל ליטוש של זכוכית אמור להיעשות לפני החיסום ומשנעשה חיסום, אין לשנות בזכוכית דבר אלא לפי המלצת היצרן. המומחה לא בדק נקודה זו ולא בדק האם הליטוש אפשרי לפי הוראות היצרן של הזכוכית ומכאן לא ניתן לאמץ את מסקנתו בנקודה זו. לכן, הליקוי היחידי שמצא המומחה "תיקונים של ליטוש" ולא קיבל את יתר הליקויים.
לעומת זאת, ב"כ רו הנדסה שאל את המומחה בעמ' 26 שורות 11-17:
"ש. האם ניתן לבצע ליטוש במעקות זכוכית אחרי חיסום, במידה מזערית.
ת. אני חשבתי שכן ולכן התייחסתי בחוות הדעת.
ש. בקשר לנזקים במעקות, האם יש צורך בהחלפתם.
ת. חשבתי שלא צריך להחליף.
ש. בקשר לשערים.
ת. מה שכתבתי בחוות הדעת".
בנקודה שהתיקון המוצע לא תואם את תקן 938, חלק 3, נספח א', הודה המומחה שלא בדק זאת ומוכן לבדוק, משכך תשובותיו לב"כ התובעת, אין בהם די.
מדובר במעקה מדרגות, מעקה שמותקן גם מטעמי בטיחות וגם מטעמים של יופי. התקן נועד לשמר את מרכיב הבטיחות שבו, ולצערי, המומחה, בנקודה זו, לא בחן ולא בדק השפעת הליטוש על היבט הבטיחותי. נוכח ההיבט הבטיחותי של המעקה, הן כלפי דיירי הבית והן כלפי הצד השלישי, אני לא מאמץ חוות דעת מומחה בית המשפט, ביחס לעלות התיקון הדרוש.
התיקון המוצע בידי המומחה, לא נבחן אם הוא מותיר את המעקה עם היכולות מבחינת בטיחות כפי שנדרש מהמוצר ולא רק על מראהו של המעקה. אני סבור כי הליקוי קיים, כפי שמעיד המומחה, אך התיקון ללא בחינת השפעת התיקון על תכונות הבטיחות של המעקה, כפי שמלמש התקן, מחייבת מסקנה שונה מזו של המומחה.
על כן יש צורך בהחלפת מעקה הזכוכית. ביחס לעלות ההחלפה ומאחר שבסעיף 22 לסיכומי רו הנדסה נטען, כי עלות מעקות הזכוכית הכולל עמד על 44850 ₪, הרי הערכתו של המומחה בן עזרא הינה סבירה ואני מקבלה.
לאור האמור לעיל, האפשרות להתגבר על הפגם שנמצא בזכוכית הינו החלפתה. בנקודה זו אני מאמץ
את האומדן שנקבע על ידי מומחה ברגנר בסכום של 24000 ₪ + מע"מ."
לשם השלמות, בפריטים אחרים העדיף בית המשפט את הקביעות של מומחה בית המשפט אך עשה זאת תוך השוואת מין בשאינו מינו.
להבהיר: שער שלא הותקן לפי התוכניות – צריך להחליפו בשער אחר, המותקן לפי התוכנית שהוותה בסיס להזמנה, והמחיר להחלפת השער הוא X. אם משאירים את אי ההתאמה על מכונה, ומסתפקים בצביעה של השער עקב החלודה, המחיר של הצביעה הוא Y. השוואה בין x ל- y אינה מעידה על מחיר מופרז, בו נקט מי שטען כי דרוש להחליף את השער, לעומת מי שהסתפק בצביעתו...
לעניין הזכוכית, יודגש כי כל הדיון המשפטי לגבי המעקים - מיותר. כל מומחה יודע שזכוכית מחוסמת [בטיחותית], היא מוצר סופי וניסיון לחלוקתה, ליטושה או שיופה - יקלקל את המוצר, ולעתים יפוצצו לרסיסים.
עובדה מקצועית בסיסית זו, מסתבר, לא ידועה, ואינה נפוצה, בקרב מומחי בית המשפט.
