חשש למשוא פנים
ידוע כי מומחה המתמנה מטעם בית המשפט, הוא שליחו של בית המשפט וחלות עליו נורמות התנהגות בהתאם למעמדו.
כבר ארע כי מומחה מטעם בית המשפט לא השכיל להבין את מעמדו ובשל כך נפסל – מדובר בהחלטת נשיא בית משפט השלום בחיפה [כתוארו אז] אורי קיטאי, בש"א 6791/03 בתיק עיקרי 13470/02 ויינר יוסף ובלה נגד יובל הנדסה בע"מ. המומחה רונן שטרנברג קיבל כאמור את מינויו מבית המשפט, אך הפגין ידידות מופרזת כלפי המומחה שמטעם החברה הקבלנית הנתבעת ואף הגיע לאתר במכונית אחת עמו.
בית המשפט לא קיבל בשוויון נפש ידידות זו, ופסק:
"על המומחה לנהוג בזהירות בהתנהלותו עם הצדדים. חוסר הפנייה בהתייחסותו, חייב גם להיראות".
"מומחה מטעם בית המשפט חייב ליהנות מאמונם של שני הצדדים ומשאמון זה נפגע, גם אם שלא בזדון או בכוונת העדפה, אין מנוס מהחלפתו."
מקרה אחר ארע בנסיבות אחרות בת"א 17519/04 בן עזרא אליהו ושושנה נגד סולל בונה בע"מ ואח' – תיק שהתנהל בבית משפט השלום בתל אביב אצל השופטת מארק-הורנצ'יק דליה. בתיק זה מונה המומחה צבי שפי, בהסכמת הצדדים, אלא שהמומחה לא גילה כי בעבר הרחוק – בשנים 1989 עד 1992 – הוא עבד כמהנדס בסולל בונה [הנתבעת]. אמנם המהנדס שפי עזב את עבודתו למעלה מתריסר שנים לפני מינויו האמור, אך היה עליו להודיע על עברו זה ויתכן כי לו היה מודיע על כך, לא היה כלל מתמנה והיו נחסכים עגמת נפש והליכי סרק מיותרים.
בית המשפט פסק בהחלטתו בעניין בקשה לביטול המינוי:
"מסתבר מקורות חייו, כי הוא עבד בשנים 1989-1992 אצל הנתבעת מס' 3. מנימוקים אלה, יש לשחרר את המומחה הנכבד מתפקידו, על מנת שלא יהיה אבק של חשש למשוא פנים, נוכח קשריו האישיים של המומחה הנכבד עם הנתבעת מס' 3."
מורה נבוכים
ההמלצה המתבקשת ממומחים היא, כמובן, לגלות גילוי נאות על כל קשר שהיה להם בעבר עם מי מהצדדים, קשר ישיר או עקיף, רלוונטי ואפילו קשר הנראה למומחה לא רלוונטי, כדי שהצדדים הנגדיים, כמו גם בית המשפט, יוכלו לדעת על אודות הקשר, ולכלכל צעדיהם בהתאם.