הצעת חוק: מניעת פירוק חברה עד תום 7 שנים ממועד מסירת דירה
במקרים לא מעטים, דיירים תובעים על פי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 חברה קבלנית בגין ליקויים ואי התאמות בדירה או ברכוש המשותף, אך עד תום התביעה וקבלת פסק הדין – מסתבר להם, כי בינתיים החברה הנתבעת התפרקה וכבר אינה קיימת.
אכן, יש דרכים לבצע פעולות כמו הרמת מסך, אך כל פעולה כזו כרוכה בהוצאה כספית נוספת ובדיון משפטי לא פשוט, ולפעמים הדיירים כבר חסרי סבלנות להתמודד בעימות משפטי נוסף, ואולי גם חסרי המשאבים הכלכליים הדרושים לשם כך.
לאור זאת, מוצעת יוזמה לחקיקה כדלקמן:
א. חברה בע"מ לא תוכל להתפרק מרצון, עד תום 7 שנים ממועד מסירת דירה או בניין, שבהם יש קונים בעלי זכויות לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, אלא אם כן תעביר החברה את אחריותה בכל נושא הנובע מחוק זה, ואשר עניינו זכויות דיירים – לבעלי החברה, שיהיו אחראים כלפי הדיירים באופן אישי.
ב. ככל שמתקיים הליך משפטי המושתת על חוק המכר (דירות) נגד החברה, החברה לא תורשה לבצע פירוק מרצון.
ג. בפירוק מסוג אחר, שלא מרצון, יילקחו בחשבון זכויות הדיירים, לפי שיקול דעת המפרק, ותוך מתן עדיפות לדיירים על פני נושים אחרים, במדרג הזכוכיות של כלל הנושים.
לא מדובר במאמר זה בנוסח סופי וסגור של הצעת החוק, אלא רק בהעלאת חומר למחשבה, במטרה ליזום חיקוק שימנע הקמת חברה בע"מ לצורך פרויקט בניה, שבסיום בנייתו ומכירת הדירות – החברה תוכל לדלג אל הפרויקט הבא, מבלי שתהיה אחראית כלפי הדיירים שרכשו ממנה דירות.
במועד כתיבת דברים אלו, יש מבין לקוחותיי לקוחות רבים אשר קיבלו פסקי דין נגד חברות קבלניות שכבר אינן בנמצא, בעוד מנהליהן של אותן חברות עושים חיל במתכונת התאגדות עסקית אחרת, בונים בניינים ומקימים שכונות באמצעות חברות חדשות אחרות, ושמים ללעג ולקלס את הדיירים שרכשו מהם דירות ב"סיבובים קודמים" ואף ניהלו נגדם תביעות משפטיות מוצדקות, וזכו בהן.
