תפריט חיפוש

במתכונת סטטוטורית לפי הצעתי, זה לא היה קורה

8 אפריל, 2016 |
ד"ר אברהם בן עזרא

יש לי הצעה או שתיים שלעניות דעתי כדאי להקשיב להן וליישם אותן בחקיקה. מדובר בתרומה לציבור ובמניעת אסונות כלכליים ואחרים. מוצע לכם, המחוקקים, חינם - לא תיקחו?!

לא אחת העליתי הצעה לחוקק "תקנות רישוי וייחוד פעולות" שיחולו על יזמי בניה, כפי שקיימות תקנות מסוג זה לגבי מהנדסים, אדריכלים, הנדסאי אדריכלות והנדסאי בניין, שמאי מקרקעין וקבלני בניין. כל המקצועות הללו מיוחדים לבעלי מקצוע רשומים הרשויים לעסוק כל אחד במקצועו לאחר שהניחו את דעת הנציג הממשלתי המתאים, לדוגמא, לגבי מהנדסים הנציג הוא רשם המהנדסים, ועמדו בשורה ארוכה של דרישות לשביעות רצונו. רק אז יורשו לעסוק כל אחד במקצועו. תקנות אלו באו לעולם במטרה לדאוג לציבור – בטיחותו, נוחותו, בריאותו ורווחתו.

 הסדר כפי שהוצע, היה יוצר תנאי סף מקצועיים ליזמי בניה, ולו היה מתקיים היה מונע יזמות מרבים שאינם מתאימים לכך, וכך גם מונע אסונות, כמו: קריסת מרפסות "גינדי" בחדרה, ותופעת נפגעי יזמית הנדל"ן הגב' ענבל אור.

 אין זה סוד כי יזמי בניה רבים, ואולי רובם המכריע, לא מסוגלים כלל לעמוד בתנאים הנדרשים מקבלן רשום, תנאים שהם מגוונים ורבי פנים, אשר מתפרשים על פני נושאים רבים לרבות מיומנות מקצועית, חוסן כלכלי, יושרה והתנהגות הולמת עקב החובה לעמוד בכל פעולה ופעולה תחת שבט הביקורת של רשם הקבלנים, ועוד תנאים הכלולים בחקיקה רחבה הנוגעת לפעילויותיהם.

 לא כך יזמי בניה, שמקצועם לא כפוף לכלום, אך עיסוקם הוא במפורש – קבלנות בניין. כך נוצרה והתהוותה מול פני החברה ומול פני המחוקק עקיפה של מערכת חוקים שעבדו לשם חקיקתם רבים וטובים ושקדו על עדכונם מעת לעת בהתמדה, מבלי לתת את הדעת ל"פרצת יזמי הנדל"ן"...

 הצעותיי במאמריי ב"פייסבוק" ובאתר: www.benezra.co.il   הועלו זמן רב טרם פרסומה של פרשת ענבל אור, והן עדיין אקטואליות.

 זאת, בצד הצעה נוספת, חשובה לא פחות, שלא לאפשר לחברה בע"מ [העוסקת במכירת דירות] פירוק מרצון עד לתום תקופת האחריות, או עד תום הליכי משפט בגין ליקויי בניה ואי התאמות לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973 - לפי התאריך המאוחר יותר, ובנוסף, להשאיר בטוחות מתאימות בידי כל רוכש דירה - עד תום תקופת האחריות, או עד תום הליכי משפט לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973, לפי המועד המאוחר יותר.

במקרים רבים קבלנים מנצלים את "הפרצה השנייה", זו שלא מונעת פירוק מרצון ולא מחייבת בבטוחות לטובת הדיירים לאחר מסירת הדירות -  כדי להתחמק מאחריות ובכך יש פגיעה בציבור הדיירים המנסים לעמוד על זכויותיהם – זכויות שמקנה להם חוק המכר (דירות) שעמלו רבות להכינו, ופגיעה נוספת באיכות המגורים בכך שיש דרך מילוט מלבצע בניה כחוק.

טוען סינון...ajaxSpinner