ביתו של אדם מבצרו
האם מי שמונע מחורש רעתו לבקר בדירתו – עלול לקפח זכויותיו לפי חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973? ומה ראוי שיהיה?
כיבוד חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, מאפשר לאדם להתנגד לכך שחורש רעתו יחדור לדירתו ללא הסכמתו [של בעל הבית]. לפי החוק, כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם ללא הסכמתו, אין עורכים חיפוש בכליו, ואין פוגעים בסוד שיחו של האדם.
כל הערכים הללו נרמסים ברגל גסה כאשר מומחים מסוימים המייצגים נתבעים בתחום ליקויי הבניה, מגיעים למטרת סיור מקצועי אל הדירה, ומלווים את מומחה בית המשפט. הם, ברוב להג ודברי הבל, מעמידים את הדיירים כסחטנים, משמיצים אותם ופוגעים בכבודם, מרימים לעומתם קול ומאשימים אותם בשקרים וברדיפת בצע.
לא רק שבמו עיני ראיתי כל זאת, ולא פעם אחת, אלא גם יש התייחסות לתופעה בלתי חוקית זו בפסיקה, כמובן בדרך כלל תוך שמירה קפדנית ומופרזת על המומחה הפוגע, על כבודו, כאילו כלפיו ולמענו חוקק החוק ואילו כבודם וחירותם של בעלי הדירה - הפקר.
מי שחווה אירוע כמתואר, נתון במצב תלותי בטרם קבלת פסק דין ולא יעז להתלונן, כך הוא סבור [ובדרך כלל גם בא-כוחו], ועדיין מצפה כי ההכפשות וההתנהגות הפרועה לא ישפיעו על מומחה בית המשפט – כי חזקה עליו שישכיל לבור את המוץ מן התבן.
בכך נוצרת השלמה עם התופעה הפסולה.
הפתרון הנדרש כדי למגר את התופעה הבזויה הוא, למנוע כליל את המעמד, בו מומחה מטעם בית המשפט מתלווה בבדיקתו על ידי מומחי-משנה של הצדדים.
יש שיטענו כי בכך נזרוק את מי האמבט עם הילד, ולא היא, שהרי מומחי הצדדים כבר היו בדירה, בדקו אותה והוציאו תחת ידיהם חוות דעת מקצועיות שהועברו לידי מומחה בית המשפט, כך שאינם צריכים לבוא שוב. זאת ועוד, מדובר בהצעה מאוזנת – לא יהיה נוכח בבדיקת מומחה בית המשפט אף מומחה אחר, רק הצדדים עצמם.
נוכחות המומחים גורמת להארכת הבדיקה ולסרבולה, לקיום דיונים על אתר, וכאמור, להעלאת רמת הטענות מבחינה ווקאלית וירידת רמתן מבחינת התוכן והמהות.
