המרפסת של פרופ' דניאל הרשקוביץ
כאשר יש מעברי רטיבות ממרפסת אל הדירה שמתחתיה, האחראי הוא בעל הדירה העליונה, גם ללא זיהוי מדויק של מוקד מעבר הרטיבות, לאור חשיבותו של מבחן התוצאה.
המפקחת על רישום מקרקעין בחיפה, נדרשה להתייחס בפסק דינה – תיק תביעה 224/08 יעקובסון אלי, יעקובסון נעמי נגד הרשקוביץ דניאל, הרשקוביץ שמעונה – לליקוי הנדסי במרפסת של שר המדע לשעבר, הרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, בעקבות הגשת תביעה משכניו הגרים בבית המשותף מתחת לדירת השר, בשל מעברי רטיבות במשך זמן רב מהמרפסת אל דירת התובעים, וסירוב השר לתקן את הליקוי...
מדובר בפסק דין מיום ב' בניסן תשס"ט [26 לאפריל 2009].
לטענת התובעים, שהסתמכו בכתב תביעתם זה על חוות דעתי, יש חדירת רטיבות שמקורה בפגם איטום וחיפוי במרפסת של דירת הרשקוביץ.
במרפסת זו קיים ריצוף טראצו שאינו מתאים לשטחים רטובים. מתחת לריצוף הטראצו – יש איטום לקוי. אמנם כך נבנה בזמנו הבניין, אלא שבינתיים כמעט כל הדיירים החליפו את הריצוף והאיטום במרפסותיהם הפתוחות לפתרונות מתאימים למניעת מטרדים מסוג זה, ואילו הנתבעים לא שעו לפניות התובעים בנדון, תוך דבקות בגרסה לא נכונה לפיה הרטיבות לא נגרמה כלל באשמתם, אלא מקורה בביצוע בנייה בדירת התובעים, בניה שזעזעה את הבניין וגרמה למעברי הרטיבות...
יובהר כי במקרים מסוג זה יש חשיבות מכרעת למבחן התוצאה, וראה להלן ציטוט מתוך פסק דינה של המפקחת על רישום מקרקעין חולון בשיבתה כמפקחת על רישום מקרקעין ברחובות, תיק 35/14 מיכל גונן נ' ברק אלי ורחל, המפקחת דגנית קציר-ברין, פסק דין מיום 03.04.2014, פורסם ב"נבו" להלן סעיף 17:
"המבחן הקובע לתקינות פעולת הנתבעים בענייננו הוא מבחן התוצאה. כל עוד דירת התובעת לא יבשה לחלוטין בשל פגם המצוי בדירת הנתבעים משמעות הדבר היא כי על הנתבעים לשוב ולתקן את הליקוי בדירתם וכן את כל הליקויים שנגרמו בעטיו של אותו ליקוי לדירת התובעת."
יצוין כי גרסה זו בה נקטו התובעים בכתב ההגנה – נתמכה בחוות דעת מומחה שמונה על ידם לצורך זה, המהנדס דן ברלינר.
לא רק שבית המשפט דחה את עמדתו זו של הנתבע, אלא הנתבעים עצמם ירדו מהעץ הגבוה עליו טיפסו כבר בדיון הראשון שהתנהל בין כותלי בית המשפט, ולקחו על עצמם את האחריות למעברי הרטיבות אל דירת שכניהם – התובעים.
בית המשפט חייב בפסק הדין את התובעים לשלם לתובעים 5000 ₪ כמו גם לתקן את ליקויי האיטום במרפסת וכן לתקן את נזקי הליקויים בדירת התובעים, וזאת תוך 30 יום.
ראוי להזכיר כי מלכתחילה התביעה הייתה בעיקרה בקשה לצו עשה של תיקונים וביטול מעברי הרטיבות, והמרכיב הכספי הצטמצם להחזרת הוצאות בלבד.
