הפיקוח החסר על הבנייה

בכל פעם שמתרחש אסון, החיצים מופנים אל המפקח. מיהו אותו מפקח, שכולם מביטים בו מבעד לשברי ההריסות?

כאשר קרסו המרפסות של חברת גינדי בחדרה בשנת 2013, כותרות זעקו שהחברה חסכה בפיקוח על הבנייה. בשנת 2016 קרס חניון תת-קרקעי והפעם הכותרות מופנות אל חברת דניה סיבוס, שחסכה בכך שהמפקח שהתמנה - היה אדריכל ולא מהנדס.

הפניית האצבע המאשימה לכיוונו של המפקח יוצרת כותרות יפות בעיתון, אך בדרך כלל - הן ריקות מתוכן, וזאת משום שהמפקח אשר מתחייב לפי החוק איננו המפקח הנזעק בכותרות.

דרוש להבחין בין "פיקוח עליון" - מונח הקבוע בתקנות התכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל 1970 - לבין פיקוח צמוד או כל פיקוח אחר.

על פי התקנות, מהנדס אשר מתמנה כמתכנן שלד הבניין - חייב לערוך פיקוח עליון, אשר מכסה את כל מרכיבי השלד הראשיים; כך שאין לשום קבלן ולשום יזם אפשרות לחסוך בפיקוח העליון, ואין לו את הפרווילגיה לבחור מפקח זה או אחר תחת הקונסורטוקטור.

המפקח החסר בבנייני גינדי, כמו גם האדריכל אשר פיקח על בניית החניון - אינם נדרשים לפי החוק, ואם יש בהם תועלת - היא תועלת כלכלית לטובת הקבלן, ובמקרים אחרים - תועלת למעקב ולשיפור איכות הבנייה מטעם היזם.

בדיוק כשם שמבנה אמור לעמוד על תילו חזק ויציב לאורך שנים על פי המתווה שנקבע בתקנות - כך גם כשלונם של מפקחים שאינם נדרשים לפי התקנות אינו יכול להביא לכשל. כאשר מבנה קורס, אל תחפשו את המפקח - תחפשו את הקונסטרוקטור, הוא האחראי לתכנון השלד, הוא האחראי ליציבות הבניין, הוא גם המפקח העליון.