מדינת ישראל כמעצמה אזורית

בחינת עוצמתה של מדינת ישראל לעומת מדונות העולם מבחינה צבאית. האם מדינת ישראל מעצמה אזורית? האם מעמדה מובטח?

על פי עיתונות זרה, למדינת ישראל יש ארסנל של 600 פצצות גרעיניות מדגמים שונים, שני כורים גרעיניים [בשורק ובדימונה], ומספר מחסני נשק גרעיני [מתקן הרכבה של נשק גרעיני בסמוך למושב יודפת שבגליל התחתון, וכמה מתקנים לאחסון טילים גרעיניים הפזורים ברחבי המדינה].

ממשלת ישראל לא מכחישה ולא מאשרת דבר בנושא הגרעין, ונוקטת במדיניות של עמימות. בכך שומרת ישראל על סודיות בנושא רגיש זה, סודיות שנפרצה במידת מה עם פעילות הריגול של המרגל מרדכי וענונו אשר בעקבותיה נתגלו סודות מדינה. וענונו היה טכנאי שעבר בקריה למחקר גרעיני בדימונה, ולאחר פיטוריו העביר תמונות ומידע חסוי לעיתונות הבריטית בשנת 1986. הוא נחטף בעת חופשתו על ידי המוסד, נשפט בישראל ונידון ל – 18 שנות מאסר – שוחרר בשנת 2004.

מדינת ישראל בעלת עוצמה וכוח הרתעתי משמעותי הנדרש לביטחונה ולהישרדותה לטווח הארוך, בהיותה המדינה היחידה בתבל אשר מדינות אחדות מאיימות להשמידה. האיומים אינם חשאיים אלא הם נישאים בפרהסיה, מעל במות ובכלי התקשורת בצורה מפורשת.

ראש הממשלה הראשות של מדינת ישראל דוד בן גוריון פעל מיד לאחר מלחמת השחרור לפיתוח אמצעי לחימה גרעיניים בישראל, לאור איומי המדינות השכנות, אשר לא השלימו עם קיומה של מדינת ישראל, להשמדתה.

ההחלטה לפיתוח נשק גרעיני הייתה אחת ההחלטות החשובות והאמיצות של קברניטי המדינה, ולמרבה האירוניה החלטה זו בהתגשמותה היוותה את הגורם העיקרי לשלום שנכרת בין ישראל לכמה משכנותיה, בין אם זנחו את הרצון להשמדת ישראל ובין אם לא זנחו שאיפה זו.

בסקר של אתר הביטחון הבינלאומי "גלובל פייר פאוור" לשנת 2016 דורגה מדינת ישראל כמדינה התשיעית בעולם מבחינה צבאית, דרוג שהראה עלייה בייחס לסקרים קודמים, אולם מדובר בדרוג שאינו מדויק עקב שני גורמים: ראשית, הדרוג הוא כמותי ואינו איכותי. בדרוג זה לא נלקחים בחשבון איכויות הצבא, שימושי כלי המלחמה בפועל ותרגול בשטח בזירות הקרב המחזקים את הצבא, ואיכות אנושית. ברור כי בהתחשב בגורמים אלו, הדרוג של מדינת ישראל יעלה. שנית, מדובר בדרוג קונבנציונאלי, שאינו מתחשב ביכולת גרעינית כלל. כך נמצאת מדינת ישראל בדרוג זה אחרי מדינות חסרות נשק גרעיני, וברור כי אם הדרוג יעודכן לדרוג כולל, הוא יציב את ישראל במקום יותר גבוה.

זאת ועוד, לא נלקח בחשבון בדרוגים מסוג זה המצב המיוחד המקנה יתרון למדינת ישראל, והוא חוסר הברירה והכורח לנצח בכל מלחמה. חוסר בררה זה אינו קיים אצל שום מדינה אחרת, והוא אשר מחייב את צה"ל לנצח בכל מלחמה. כך היה במלחמת השחרור, במלחמת סיני ובמלחמת ששת הימים. המלחמות שלאחר שלושת מלחמות אלה, היו כבר "מלחמות חמישה כוכבים", בהן היה לישראל יתרון צבאי אדיר מול אויביה והיא בחרה משיקולים שאינם צבאיים עד כמה להחמיר ולהקשות עם האויב, עד כמה לכבוש, לחסל, להשמיד, מבלי שמיצתה את מלוא יכולתה הצבאית.

האם העתיד כבר מובטח?

לפי ניתוח נתונים על פי סקרים בינלאומיים, אכן מדינת ישראל בהווה היא מעצמה אזורית שהדרוג שלה הולך ועולה. אף על פי כן, המעמד הנכבד הזה עלול להשתנות והעתיד מותנה ואינו מובטח כלל. אומנם מדובר בתנאי הכרחי להישרדות, אך תנאי זה זקוק לאישוש, תמיכה ודחיפה, טיפול רציף, מבלי לנוח על זרי הדפנה.

[המושג "נח על זרי הדפנה" מקורו במשחקי קודש, שנערכו בדלפי במאה השביעית לפני הספירה, לכבודו של האל אפולו. את ראשי המנצחים היא מעטרים בזרי דפנה. התחרויות היו בתחומים שונים – מוסיקה, שירה, ציור, פיסול וספורט].

דווקא בגלל האיום התמידי המרחף מעל המדינה, שומה על ממשלת ישראל לדאוג ולפעול למען הגדלת הפער הצבאי בינינו לבין אויבינו, והדבר נעשה יום יום, שעה שעה, באמצעות כוננות מוגברת, פעילות ברציפות ללא הפסקה, השקעת משאבים עצומים בפיתוח אמצעי לחימה, ודאגה לרקע המאפשר כל זאת מבחינה כלכלית ומבחינה מוסרית וחברתית. ממשלת ישראל הנוכחית מבצעת את המטלה ברצינות הנדרשת ובהצלחה הנמדדת על פי מבחן התוצאה בכל תחום.

כך היה בימי יהושע – לכבוש את הארץ היא מטלה ראשונה, ולהישאר בה היא מטלה שנייה. כל אחת מהמטלות מהווה תנאי הכרחי לקיום ולהישרדות. ראוי לסיים את הדברים בדברי משה ליהושע –

"וַיִּקְרָא משֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל יִשְׂרָאֵל: חֲזַק וֶאֱמָץ כִּי אַתָּה תָּבוֹא אֶת הָעָם הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתָם לָתֵת לָהֶם וְאַתָּה תַּנְחִילֶנָּה אוֹתָם" [דברים פרק ל"א פסוק ז'].