תפריט חיפוש

עמונה ואגודת אדריכלי הפנים בישראל

15 נובמבר, 2016 |
ד"ר אברהם בן עזרא

תרופה מוצעת למאבק על קרקעות אמונה מבלי לקפח אף צד ולאור תקדים שנוסה בהצלחה על בג"ץ.

רקע ומבוא

הטוענים הקולניים לגזלת אדמות עמונה ואדמות אחרות, בהם הוקמו יישובים בארץ ישראל, מגלים חוסר הבנה בתהליכים מדיניים-תכנוניים, וככל שיש להם הבנה מקצועית בעניין זה הרי הם נגועים בחוסר תום לב, כי למרות ידיעתם הם פורטים על נימים רגישים של הציבור, ומאשימים את העושים במלאכת ההתיישבות באשמות שווא.

ידוע כי ישובים רבים, ותיקים כחדשים, הוקמו בנסיבות דומות על קרקעות בבעלות פרטית או על ובתוך רכוש נטוש, אך מעבר לכך, למדינה בחברה המודרנית יש סמכויות מפליגות לקבוע מיקום התיישבות עירונית ואחרת, במיקומים שונים ללא קשר עם בעלות הקרקעות בהם מדובר.

זאת המדינה מבצעת לאור שיקולים תכנוניים, אורבניים, מסחריים, בטיחותיים, תברואתיים ולאומיים. לצורך זאת מתבצעת הפקעה, ובסמכות הממשלה לבצעה. ההפקעה לא מתבצעת בצורת גזל קרקעות פרטיות, כטענת הזויי השמאל, אלא תוך מתן תמורה לפי קביעת שמאי מקרקעין.

הפקעות בפועל נגרמות גם כתוצאה של מלחמות, ולא רק מלחמת השחרור, כי גבולות מדינת ישראל לא נקבעו, כידוע, רק במלחמת השחרור; גם לאחר הקמת המדינה חלו שינויים בגבולותיה, ובמיוחד במבצע סיני ובמלחמת יום כיפור, וכן גם בהסדרים שונים בהם החליטה הממשלה במדינת ישראל, בסמכות או בחוסר סמכות [הנושא בחילוקי דעות] - לוותר על שטחים ולפנותם מנוכחות יהודית. הפינוי האחרון נעשה בהתנתקות, מתוך תקווה והערכה שגויים בעליל כי לאחריה ייכון שלום וחבל עזה יפרח וישגשג לטובת התושבים המקומיים, לטובת תושבי מדינת ישראל ואחרים.

דרך פעולה

הלב נצבט למראה הטיעונים הדלים של התושבים נגד הפינוי, אל מול קיצוני השמאל ההזוי בישראל, אשר שמחים שמחה לאיד נוכח מצוקת המתיישבים, כפי שחגגו בשעתה את ההתנתקות. כדי למנוע "חג" זה, צריך להימנע מהצגת הטיעונים הבכייניים הללו, ויש לנקוט בטקטיקה אחרת.

טקטיקה אחרת גם תניב תוצאות במהירות וביעילות.

על המתיישבים "המיועדים לפינוי" להקים עמותה, שתכליתה תהיה פינוי גלי צה"ל כמו גם אוניברסיטת תל אביב וכמה מבנים ביפו ובחיפה, מהקרקעות שבהם נבנו המבנים על אדמות פרטיות, והחזרת האדמות לבעליהם. דרוש להכין לאלתר עתירה לבג"ץ בעניין, כדי שהמדינה תתגונן ותיאלץ לחקוק חוקים מתאימים למניעת המזימה.

מדובר בתרופה הומאופטית לכל דבר ועניין, וזה עובד לגבי בריאותו, תפקודו וחיוניותו של גוף האדם, כמו גם בנושאים משפטיים.

יש תקדים לשיטה

נקטתי בשיטה משפטית, זו והניסיון צלח.

היה זה בעת שכיהנתי כחבר וועד לענייני רישוי באגודת אדריכלי הפנים בישראל, ולאחר מכן כיהנתי כיושב-ראש האגודה.

בחודש מאי שנת 1992 הוגשה עתירה לבג"ץ [העותרים: אגודת אדריכלי הפנים בישראל, חבר הוועד אברהם בן-עזרא ואחרים, נגד שר הפנים ואחרים].

עניינה של העתירה היה, שבעקבות תיקון תקנות המהנדסים, אושר להנדסאים לעסוק בתכנון, אך נשללה מחברי אגודת אדריכלי הפנים הזכות לערוך ולחתום על תוכניות, בקשר לשינויים ותיכנון פנים ב"מבנים פשוטים". לטענת אדריכלי הפנים בעתירתם, נדרש לבטל את התיקון הנ"ל לחוק, ולו הייתה מתקבלת עתירתם, היו ההנדסאים נותרים חסרי רישום וחסרי זכות לתכנן מבנים. עם הגשת העתירה במאי 1992, הוצא בד בבד צו על תנאי. מאז ועד 1997 נמשכו דיונים בנושא, במקביל לדיונים שהתנהלו בבית המשפט בבג"ץ.

בסופו של דבר, נפתח מדור מיוחד בפנקס ההנדסאים לאדריכלי הפנים - מדור תיכנון ועיצוב פנים, ורק אז נמשכה העתירה [והעותרים זכו גם בשכר טרחה מתאים].

בית המשפט העליון הבין בדרך הקשה כי הצדק [הפורמאלי] הוא עם העותרים, וככל שהעתירה לא תוסר, נוצר צורך משפטי למחוק את התיקון לחוק, שאפשר להנדסאים לתכנן מבנים, ובכך אף אחד לא חפץ.

טוען סינון...ajaxSpinner