הטעייה בעניין מהותי

רכשתי דירה מחברה קבלנית ידועה, לאחר שביקרתי במשרדיה, חתמתי על טופס הרשמה ושילמתי מקדמה. לאחר מכן קיבלתי הזמנה לחתימת ההסכם, ונוכחתי לדעת כי מי שחתם על ההסכם מטעם המוכר - אינו אותה חברה ידועה אליה הגעתי, אלא חברת בת של החברה המוכרת, הנושאת שם דומה. נאמר לי כי מי שחתם על החוזה - ורק הוא - אחראים כלפיי. האם זה נכון?

החשש שלך המסתתר בשאלתך מובן - הקונה בוחר לו את הפירמה עליה הוא סומך כאחד מהשיקולים בבחירת הדירה, והנה, פתאום הוא מוצא את עצמו עם חוזה שחתומה עליו חברת בת בלתי ידועה העלולה להתפרק, לפשוט צורה וללבוש צורה.

אלא שלאור העובדה שהטופס הראשוני נושא את שמה של חברת הבנייה הידועה והמוכרת לכל, בעלת מוניטין, אליה הגעת - הנך בהחלט יכול לראות בה, בחברה הידועה, צד לחוזה לכל דבר ועניין.

תשובה זו נסמכת על הלכת בית המשפט העליון בע"א 831/79 ראובן וקסלמן ושות' חברה קבלנית לבנין בע"מ נ' חברת חלקה 35 בגוש 6663 בע"מ, פד"י ל"ה (2) 533, שופטים: מ' לנדוי, מ' בן פורת, ש' לוין, אשר קבעו בפסק הדין כי חל במקרה כזה חוק השליחות המטיל אחריות על החברה הראשונה, והוא עולה על סעיף 8 בחוק המקרקעין בדבר חיוב כל עסקת מקרקעין להיות מגובה במסמך בכתב - טענה שיכולה להיטען לאור החוזה שבו לא רשומה החברה הראשונה כצד בו. להלן ציטוט:

קשה גם לקבל, בכל הכבוד, את הגישה, לפיה נדחות בכל מקרה הוראותיו של חוק השליחות מפני סעיף 8 לחוק המקרקעין. אילו כך קבענו, היה הדבר למכשול קשה לשוק המקרקעין. המציאות מוכיחה, שנערכות במקרקעין עסקאות למיניהן (לגבי המוכרים - בעיקר במקרקעים לא מוסדרים ולגבי הקונים, בין מוסדרים ובין לא מוסדרים), ללא כל נכונות לגלות את דבר השליחות, היינו בשליחות נסתרת. לעומת זאת, אם השליחות אינה נסתרת, אין כל מניעה לקיים את הדרישה של סעיף 8 לחוק המקרקעין, כפי שפורשה בפסיקה, שיש לפרט בהתחייבות בכתב של המוכר (בין היתר) את זהותם של הצדדים.

זאת ועוד, לפי חוק הגנת הצרכן - מוכר נכס לא יעשה כל מעשה העלול להטעות את הצרכן בעניין מהותי, וזהותה של החברה הוא בהחלט עניין מהותי המהווה מרכיב חשוב בשיקול דעת הקונה היכן לרכוש דירה.