תפריט חיפוש

אדני חלונות

10 אוגוסט, 2009 |
ד"ר אברהם בן עזרא

בקביעת מבנה אדן החלון ובבחינתו - האם הפריט תקין או שמא נפל בו פגם, אין צורך לראות את הנזק ורק אז לקבוע קיומו. על המומחה לראות פני עתיד, ולבחון את טיב הבנייה גם באין כל סימני רטיבות. וראה דבר בית המשפט בעניין אדני חלונות.

אדני חלונות בדירה נועדו לשימוש, לנוי ולמניעת רטיבות.

יש המתקינים אדני חלונות מבטון מוחלק במקום שיש או טראצו, דבר המהווה ליקוי ללא כל קשר עם חוק, תקן או תקנת בנייה. ראוי ללמוד על כך מדברי השופטת ע' ברון, בית המשפט המחוזי בתל אביב, ת"א 231/95 משה ונילי אבן חן נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פדאור 03 (14) 875 ], כדלקמן:

אדן החלון מכוסה בטון - לעניין אדן החלון, קבע המומחה כי "האדן הקיים נאה ואין בו כל מפגע". התובעים חולקים על קביעה זו ומביאים מדברי כב' סגן הנשיא מרגלית בע"א (חיפה) 25/90-38 אברהם אלברט ואח' נ' שיכון ופיתוח בע"מ ואח' (צורף כנספח ג' לסיכום טיעוניהם):

"ידוע לכל אחד שבטון גלוי אינו נעים למגע ומחוספס. אדן חלון הוא חלק החלון, שחשוב שיהיה חלק ונוח לשימוש. גם מי שאינו מהנדס אלא רק אדם מן הישוב החי בדירה יודע שמקובל, שאדן החלון עשוי מוזאיקה או שיש כדי שיהיה חלק כך שנוח יהיה לפרוש עליו מצעים לצורך אוורורם, או להישען עליו, או לכל שימוש מקובל אחר. דעתו של ה' דימנט, שמבחינת יופי אין הבדל בין בטון לשיש או מוזאיקה הינה דעה קיצונית, בלתי מקצועית ובלתי סבירה. אני מניח, שרוב מוחלט של בעלי דירות היו סבורים, אילו נשאלו, כי אדן בטון הוא מכוער ומקשה על השימוש בחלק זה של החלון... חוק המכר בא להגן על זכויותיו של רוכש דירה, שבדרך כלל משקיע בה חלק נכבד מאוד ממשאביו. כאשר מתכוון קבלן לא להתקין בבניין פריט מקובל וחיוני, נראה לי שעליו להעמיד על כך את הקונה, ואין לקבל כאן כתשובה, שבמפרט לא נזכרה מוזאיקה באדני החלונות".

השאלה האם אדן החלון נאה אם לאו אינה שאלה שבמומחיות; אני מקבלת את טענת התובעים בעניין זה ופוסקת להם סכום של 135 ₪, הסכום שקבע המומחה מטעם התובעים כשהוא משוערך למועד חוות דעת המומחה שמינה בית המשפט.

סכום נוסף של 135 ₪ אני פוסקת לתובעים בגין אדן החלון בחדר בית השימוש, שאף הוא מבטון גלוי.

התובעים אבן חן, בן-צבי, בר, כספי, מלכין, מרקל ושפרנגר זכאים לסכום של 135 ₪ כאמור, גם בגין הצורך לכסות בשיש את אדן החלון בסלון קיצוני או בחדר שינה קיצוני בקומת קרקע.

פסק דין אברהם אלברט הנזכר והמצוטט כאן – לא פורסם, ומופיע בספר "תכנון דירה כחוק" מאת א' בן עזרא בהוצאת "בורסי" 2002 עמ' 359.

ראה גם פסק דינה של השופטת א' פריאל, בית משפט השלום בחיפה, ת"א 68475/96 פינס שי ואיילת נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ [פדאור 03 (15) 270 ], כדלקמן:

17. אין ספק כי פסיקת פיצוי בגין ליקוי שלא ניתן לתקנו, ולא כל שכן במקרה של העדר ליקוי, מסורה לבית המשפט. לכן חרג המומחה מסמכותו כאשר המליץ על פיצוי בגין אי ציון העובדה במפרט. דעת המומחה אינה מקובלת עליי. כפי שצוין על ידו אין ליקוי בבניית אדני חלונות מבטון, גם אם מקובל יותר לבנותם משיש או ממוזאיקה.

18. יתכן כי בטון לבניית אדנים נחשב לחומר נחות עובדה המפחיתה במידת מה את ערך הדירה, ברם לא הוכח כי נתון זה לא הובא בחשבון במחיר ששלמו התובעים בעד הדירה, שהרי מלכתחילה תוכננו אדני החלון מבטון כך שסביר להניח כי שיכון ופיתוח הביאה נתון זה בחשבון בתמחור הפרוייקט ובמחיר הנדרש. לפיכך יש להפחית מהסכום הנקוב בחוות הדעת סך של 1,000 ₪.

גם שיש או טראצו או כל חומר משופר אחר – צריך להיבדק מבחינת טיבו ומראהו, כפי שנקבע במפרט הבינמשרדי לעבודות בניה בהוצאת משרד הביטחון ("הספר הכחול") סעיף 10074 בקובע כדלקמן:

אם לא נאמר אחרת, אדנים טרומיים יהיו מצופים טראצו בכל הששטחים הגלויים לעין, ומלוטשים בצורה אחידה וחלקה, ללא סדקים, חורים ופגמים אחרים.

באשר לייעודם של אדני החלונות למניעת חדירת רטיבות לדירה, בטרם דיון במבנה האדן כנדרש, יובהר כי מומחה המכבד את מקצועו אינו מסתפק בקיומה של רטיבות בפועל על מנת לקבוע ליקוי באיטום.

ראה בעניין זה דברי בית המשפט המחוזי בחיפה, ע"א 86/86 אחד העם שפירא בע"מ נ' לשם, שופטים: י' מרגלית, מ' סלוצקי, ח' אריאל, פס"מ (1) 3, כדלקמן:

ב. באשר לטענת ב"כ המוכרת בקשר לקביעת המהנדס בן-עזרא בסעיף 14 לחוות דעתו ת/1, הרי שאין מחלוקת בין המהנדסים שמסגרת התריס הורכבה על טיח מותז (שפריץ). המחלוקת ביניהם נסבה בשאלה אם צורת הרכבה שכזו גורמת לחדירת מים ואויר אם לאו. בעוד שהמהנדס בן-עזרא חווה דעתו לחיוב שלל עמיתו, המהנדס טיגרמן את חדירת המים ומסביר בעדותו - ע' 14 המודפס - כי "מזרח זה לא כוון הגשם" ולכן אין חדירת מים ואין אף סימנים לחדירה שכזו. דעתו של המהנדס בן-עזרא היא - ע' 9 המודפס - כי אז אין קשר בין כוון המרפסת לחדירת או אי חדירת מים לענין הבצוע הנאות של עבודה זו. המהנדס טיגרמן מתעלם בחוות דעתו נ/1 ובעדותו מקביעתו של המהנדס בן-עזרא כי בניה שכזו היא פגומה מעצם טיבה, ומחייבת את התקון שהוצע על ידו, וזאת ללא קשר עם חדירת מים או אי חדירתם. גם תריס שאינו מחדיר מים צריך להיות בנוי כראוי. מה גם שלא הובאה כל ראיה מטעם המוכרת לטענה כי מצד מזרח אין גשם. אין לקבל השגתו זו של ב"כ המוכרת.

לאמור, לא היה נחוץ להמתין לרוח מזרחית נדירה כדי שזו תגרום לרטיבות ורק אז לקבוע כי הרכבת התריס על הטיח פגומה. כך גם בענייננו – כאשר הרכבת אדני החלונות לקויה, מדובר בליקוי, שאגב, עלול לגרום לנזק גם לאחר תום ההליך המשפטי, כשבידי הצדדים פסק דין סופי.

לעניין מבנה אדן החלון מבחינת צורתו יש 3 מרכיבים:

א. שיפוע כלפי חוץ.

ב. בליטה כלפי חוץ וחריצת אף מים לאורך האדן.

ג. חדירת האדן לקיר בשני קצותיו.

המקור לדרישה זו הינו שרטוט מס' 16 בתקן הישראלי 77 שעניינו חלונות. השרטוט הכולל תוכנית, חתך וחזית, כולל את האדן עם תיאורים ברורים של שיפוע כלפי חוץ [דרישה המצויה גם במפרט הבינמשרדי לעבודות בניה בהוצאת משרד הביטחון (הספר הכחול) סעיף 10074 – אדנים, שם נדרש הפרש גובה בין פנים האדן לבין חוץ – לפחות 1 ס"מ או לפי התוכנית], של חדירה בצדדים לקיר ושל אף-מים בחלק האדן הבולט כלפי חוץ. ראה להלן ציור מס' 16 מתוך התקן הנ"ל:

""

בנוסף, בספר הכחול הנזכר בסעיף 10074 נאמר כדלקמן:

שפת האדן המובלטת מהקיר משלושת העברים תעובד על שן מדלף.

[שן מדלף = אף מים].

טוען סינון...ajaxSpinner