תפריט חיפוש

נזקי מומחים

16 יוני, 2017 |
ד"ר אברהם בן עזרא

קבלן הנתבע בתביעת ליקויי בנייה המבוססת על חוות דעתו של מהנדס מומחה, נוהג כחלק מכתב הגנתו לצרף חוות דעת נגדית של מהנדס מומחה מטעמו.

מהי מטרתה של אותה חוות דעת נגדית?

  1. האם היא נועדה להדוף ולדחות את טענות התובעים?

  2. או - האם היא נועדה לברר באופן אובייקטיבי, שמא נכונות טענות התובעים, תוך הימנעות משלילת ליקויים קיימים במטרה לתקנם?

לרוב, נועדה חוות הדעת הנגדית להדוף ולהכחיש את מירב הליקויים הנטענים, ללא שום קשר עם נכונותם.

יש מומחים אשר רואים את עיקר מטרתם להתנגד לממצאיו של מומחה התובעים, בין אם הם נכונים ובין אם לאו.

מומחים מסוג זה, עלולים להזיק לקבלן, שכן הכחשת הליקויים בכל מחיר, על אף קיומם  - לא תסייע לקבלן במאומה, ואף עלולה לגרום לו נזק.

כך קרה בת"א 34974-08-11 קרני שילר נ' כוכב חברה לבניה נכסים והשקעות בע"מ, שופטת: פנינה לוקיץ', בית משפט השלום בקריות (פורסם ב"פדאור").

בתיק זה הגישה התובעת תביעה על בסיס חוות דעתו של  המהנדס ד"ר אברהם בן עזרא, ואילו הנתבעת התגוננה באמצעות חוות דעתו של המהנדס רפאל גיל. כתוצאה מהכחשת עיקר הליקויים על ידי מומחה הנתבעת והפער בין שתי חוות הדעת, בית המשפט מינה את המהנדס יוסי לזר כמומחה מטעמו.

אף כי מומחה התובעת קבע שישנם ליקויי איטום בהיקף דירת התובעת, אשר סובלת מרטיבות בכל חלקיה כתוצאה מכך, מומחה הנתבעת, המהנדס רפי גיל – התכחש לטענה זו וקבע כי הרטיבות הקיימת היא תוצאה של פיצוץ צנרת אשר תוקן זה מכבר ולכן אמד את עלות התיקונים בסכום מזערי.

ראה להלן ציטוט מסעיף 6 לפסק הדין:

לתמיכה בטענותיה הגישה הנתבעת את חוות דעתו של המהנדס רפאל גיל (להלן:"גיל") לפיה אומדן עלות ביצוע תיקון הליקויים שנמצאו על ידו בדירה עומד על סך של 12,550 בצירוף מע"מ. עיקר הסכום הכלול בחוות דעתו נדרש לצורך ייבוש רטיבות שנותרה לאחר פיצוץ צנרת שארע בעבר ותוקן רק לאחר זמן רב, ותיקון הקירות לאחר מכן.

כך קבע גם מומחה בית המשפט, אשר קיבל את חוות דעתו של מומחה הנתבעת אף על פי שלא בדק את נושא איטום המסד, ולא בדק את טענת מומחה התובעת כי ישנה רטיבות החודרת לדירת התובעת  גם מהרכוש המשותף בבניין.

 ראה להלן ציטוט סעיף 8 מפסק הדין המבהיר את עמדת מומחי הצדדים:

8. בסוגיה המרכזית שהיתה במחלוקת בין מומחי הצדדים ביחס לליקוי הרטיבות קבע המומחה בחוות דעתו המקורית סכום של 10,400 ש"ח בצירוף מע"מ לצורך טיפול ברטיבות שאכן מצא בדירה.

לגבי סוגיה זו דחה המומחה את טענת בן עזרא כי מקור הרטיבות באיטום מסד לקוי ובקרבת מערכת הביוב לבנין, שכן הוא לא מצא סימני רטיבות רבים במעטפת הדירה ולכן קבע כי סביר שאין מקור הרטיבות מחוץ לדירה. לדעתו סביר יותר שהרטיבות שמצא מקורה מאותה נזילה ישנה שהיתה בעבר (כפי שקבע מומחה הנתבעת). המומחה קבע כי על הנתבעת החובה להביא לייבוש מלא של המצע בדירה וצביעה בקירות הבית, ובעבור זאת קבע את הסך של 10,400 ש"ח.

["המומחה" כאן הוא מומחה בית המשפט, מר לזר].

זה המקום להבהיר כי על פי מומחה התובעת, מקורות הרטיבות בדירה הם שלושה -

א. פיצוץ צנרת – שבינתיים תוקנה.

ב. היעדר איטום קירות מסד בהיקף הבית – ליקוי שלא תוקן ובגללו חדרה רטיבות לדירה בכל עונת חורף, בהיקף הדירה [הממוקמת בקומת הקרקע וסביבה חצר/גינה].

ג. חדירת רטיבות משטח הרכוש המשותף; צמוד לדירה יש חדר מכונות אשר ממנו חדרה רטיבות לתוך הדירה ברציפות – ליקוי שלא טופל ולא בוטל.

במצב דברים זה, התובעת חוותה תסכול רב וקושי להוכיח את תביעתה:

מצד אחד, מים חדרו לדירתה וגרמו לתופעות קשות של רטיבות, עובש וטחב. מצד שני, באו שני מומחים, רפאל גיל מטעם הנתבעת ויוסי לזר מטעם בית המשפט, וטענו כי אין רטיבות...

התובעת עשתה כל שיכלה כדי להוכיח את תביעתה; היא זימנה את מומחה בית המשפט להיחקר על חוות דעתו, היא פנתה אליו בשאלות הבהרה, היא הביאה לתיק בית המשפט ראיות על אודות הרטיבות, היא ביצעה בדיקת מעבדה נוספת... אך מומחה בית המשפט נשאר בשלו.

רגע לפני שניתן פסק דין, ולאחר שהוגשו סיכומי הצדדים, פנתה התובעת פעם נוספת אל בית המשפט, בעקבות חורף נוסף שהחמיר את הרטיבות בדירתה וביקשה כי בית המשפט יאפשר בדיקה נוספת של מצב הדירה.

בית המשפט נעתר לבקשה והורה למומחה מטעמו, יוסי לזר, לחזור ולבדוק את הדירה.

בהמשך לכך, ולאחר שהמציאות טפחה בפניו של מומחה בית המשפט – הוא נאלץ להודות כי שגה בחוות דעתו, והוציא "חוות דעת משלימה" - שכבר לא דמתה לחוות דעתו הראשונה.

להלן ציטוטים מפסק הדין בעניין הנדון:

מתוך סעיף 15:

נוכח קביעת המומחה בחוות דעתו המשלימה כי מקור הרטיבות חיצוני וכי הרטיבות נוצרה כתוצאה מהיעדר איטום כנדרש למסד הדירה, ונוכח המלצתו לפיצוי בגין הצורך בתיקון איטום מסד הדירה לצורך פתרון בעיית הרטיבות וביצוע כל התיקונים הנלווים לכך, מתייתר הצורך להכריע בשאלה האם טענות אלו של התובעת היו בגדר הרחבת חזית והאם יש לאסור עליה להסתמך עליהן בשל כך.

מתוף סעיף 16:

אמנם נכון כי יתכן והיה מקום שהמומחה, מלכתחילה, יבצע את הבדיקה שביצע בעקבות דרישת התובעת לבדיקה נוספת של הרטיבות בדירה, ובכך היה מתייתר הצורך באותה בדיקה נוספת ועריכת חוות דעת משלימה, וכך היו גם נחסכות חלק מההוצאות נוספות בהן נשאה התובעת.

עינינו הרואות כי מומחה בית המשפט שגה בכך שקבע, כי מקור הרטיבות הוא בצנרת פגומה ולא בהיעדר איטום מסד, למרות שטענה זו הובאה בפניו מלכתחילה. 

בשגיאה זו, גרם מומחה בית המשפט נזק לנתבעת – שכן על פי פסק הדין, נדרשה הנתבעת להשיב לתובעת את כל הוצאותיה הרבות, אותן נאלצה להוציא במהלך התביעה כדי להגיע לחקר האמת ולהוכיח את תביעתה.

 יתרה מכך, בית משפט קבע כי נוכח העבודה הרבה שנאלצה באת-כוחה של התובעת להשקיע בתיק – מגיעה לה שכר טרחה גבוה.

מיותר לציין כי בתיק זה נפסקו פיצויים, בגין עגמת הנפש שנגרמה לתובעת, בשיעור גבוה מהמקובל בתיקי ליקויי בניה.

הפרשה לא תמה; הנתבעת הגישה ערעור על פסק הדין [ע"א 34310-03-17 כוכב ובניו בניה בע"מ נ' שילר, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטת: דיאנה סלע, טרם פורסם].

מאמר זה לא יהיה שלם, מבלי לכלול בו את טיעוני ב"כ התובעת (המשיבה בערעור), עו"ד טל רבינוביץ', כדלקמן:

ב"כ המשיבה: אני מפנה לעיקרי הטיעון, עמ' 6, אני מצטטת מחוות הדעת של המומחה מטעם התובעת, מעמ' 20 לחוות דעת, שם הוא אומר "מדובר ברטיבות..." ואני מקריאה. בסעיף ב' הוא אומר "הרטיבות נגרמת..." ואני מקריאה. אומר המומחה של הנתבעת שהיה פיצוץ של צנרת בעבר, שהוא תוקן, וכל מה שרואים היום אלה שרידים של מה שהיה פעם. מומחה בית המשפט מקבל את טענת מומחה הנתבעת ומוציא חוות דעת רחוקה מהאמת ומהמציאות. התובעת חוקרת אותו, מביאה את קלדרון שיוכיח שיש רטיבות, מביאה סרטונים, מראה בבית משפט קמא שיש רטיבות, מראה תמונות, חוקרת את המומחה, מה שהנתבעת לא עשתה, גם לא אחרי חוות דעתו המשלימה, ואני לא יכולה איך היא יכולה לערער על כך במצב דברים זה.

בכל זאת המומחה לא זז מילימטר מחוות דעתו בחקירתו.

עובר זמן, מוגשים סיכומים, מגיע החורף ומצבה של הדירה של התובעת הולך ומחמיר עד שאי אפשר כבר יותר לסבול את העובש, את הטחב, את הרטיבות. היא פונה לבית המשפט עם חוות דעת של מומחה, אותו מומחה שבא ואומר "המצב מחמיר".

בית משפט קמא לא מוכן לקבל את הראיה הזו ואומר שהוא לא מאשר, "אבל אם אקבל תצהיר של התובעת, אבקש מהמומחה ללכת ולראות שנית", וזה מה שקורה. המומחה מגיע לנכס רגע לפני פסק הדין ומודה בפה מלא, "נכון, המצב חמור, המצב החמיר".

אני מפנה לעיקרי הטיעון, עמ' 3, סעיף 7. במכתבו לבית המשפט מיום 22/3/15 כותב המומחה "בהתאם להחלטת בית המשפט מתאריך 9/3/15..." ואני מקריאה. בעקבות המכתב בית משפט קמא מורה למומחה להגיע פעם נוספת, פעם שלישית, לבדוק ולהוציא חוות דעת משלימה. בינתיים התובעת נושאת בהוצאות. אז מודה המומחה שקיים כשל באיטום וכותב בסעיף 5.2 לחוות דעתו המשלימה "הנתבעת לא ביצעה איטום כנדרש בתקנות..." ואני מקריאה, ומפרט בהמשך מה צריך לעשות.

את זה, למרבה הצער, הוא היה צריך לעשות בביקור הראשון שלו, כי הטענה נטענה והובאה בפניו. אגב, המומחה לא ביצע בדיקה מיוחדת, לא חפר ולא ביצע בדיקת מעבדה. על פי מבחן התוצאה, שהיה קיים גם כשמומחה התובעת ביקר בדירה בערב הגשת התביעה, גם אז נאמרו הדברים. אשר לטענה של חברי שלא הוכחנו – חוות דעת זו ההוכחה.

נוכח דברים אלה, בית המשפט המחוזי דחה את הערעור ברובו המוחלט.

סוף דבר:

לו היה מומחה הנתבעת מר רפי גיל בודק מלכתחילה את הטענה של מומחה התובעת בעניין היעדר איטום מסד וחדירת רטיבות מהרכוש המשותף – הוא היה חוסך לנתבעת עשרות אלפי שקלים ומונע הכבדה על בית המשפט.

למרבה הצער, גם מומחה בית המשפט, הלך שבי אחרי המהנדס רפי גיל – ושגה, אמנם הודה בכך לבסוף, ותיקן את חוות דעתו – אך הגדיל את נזקי הנתבעת ללא צורך.

אדריכלות והנדסה

אדריכלות והנדסה בשולחן אחד

עוד על אדריכלות והנדסה

רישוי הבנייה

ייעוץ ורישוי בתכנון ובנייה

עוד על רישוי הבנייה

ביקורת מבנים

ביקורת מבנים בכל רחבי הארץ

עוד על ביקורת מבנים

יצירת קשר מהיר

04-8678417
04-8642012
052-6010262
052-4387878