מאמרים

בית המשפט העליון קבע: הכחשת הליקויים על ידי הקבלן בנסיבות מסוימות מאריכה את תקופת ההתיישנות, כי בתקופת ההכחשה הדיירים לא יודעים כי קיימים ליקויים בבניין... הלכה זו אינה מנוצלת כראוי בתביעות ליקויי בניה, וכאילו נזנחה על ידי הפרקליטים של התובעים.

מהי התכלית של תיקוני ליקויי תכנון ובניה? כיצד יש להתייחס לבעיה כשיש פתרון זול ביותר ונוח לביצוע אך אינו יוצר התאמה אופטימלית לדירה, להזמנה, למפרט או לתקנות התכנון והבניה?!

אחת השאלות החשובות בתביעות שמוגשות לבית המשפט בנושא ליקויי תכנון ובניה היא – מתי התגלתה עילת התביעה.

בית משפט השלום קבע עיכוב ביצוע לפסק דין עד למתן פסק הדין שבערעור, שוודאי יוגש.

מה קורה כאשר נגרם נזק שהוא נסתר ומתגלה כעבור פחות מ 7 שנים טרם הגשת תביעה אך היווצרותו של הנזק היא מעל 10 שנים טרם הגשת התביעה?

פסק דין של בית המשפט העליון בתיק כרמלה דרור מחזק את זכויות הדיירים בעניין חיפויי פסיפס חיצוניים בבניין הנושרים מהבניין כעבור שנים רבות לאחר קבלת הבניין.

החברות הקבלניות אינן מגלות לציבור רוכשי הדירות את שידוע להן – כי ציפויי הפסיפס בבניינים נועדו לשרוד בין 10 ל- 15 שנים בלבד ולאחר מכן דרוש לבצע שיקום במקרה הטוב, או החלפת הציפוי בשלמות, במקרה הפחות טוב ויותר שכיח.

ברחוב השקד בנהריה, כמו גם במקומות רבים נוספים, נבנו בנייני מגורים שחופו בחיפויי חוץ מסוג פסיפס. כך גם קרה ברחוב מנדל זינגר בחיפה.