תפריט חיפוש

ההבדל בין נזק ממוני לנזק שאינו ממוני

ד"ר אברהם בן עזרא

בית משפט השלום בחיפה, לא הסכים לפסוק פיצוי בגין נזק לא ממוני [עגמת נפש] בטענה של מניעת כפל פיצוי, שכן, תיקונו של הליקוי אושר ופיצוי לפי עלות התיקון נפסקה...

בעקבות ליקוי שקיים בדירה, וללא קשר לעלות תיקונו, תיתכן גרימת עגמת נפש רבה לדיירים.

היטיב לתאר זאת שופט בית משפט העליון בדימוס צבי א' טל, בדברי הקדמתו לספר "בקורת איכות בבניה" מאת אברהם בן עזרא ושלמה ספקטור, הוצאת "שי" 1999, ואלה דבריו:

לקוי מצוי אחד שפגיעתו רעה ביותר, הוא הטחב והרטיבות בדירה. יש שהמים מחלחלים מלמעלה ויש שמפעפעים ועולים מלמטה, ויש החודרים, מחמת גשמים ורוחות עזות, בקיר שלא נאטם כראוי.

פעמים קשה לאתר את הליקוי ופעמים קשה מאד לתקנו. ישנם ליקויים שתיקונם מצריך עקירת הריצוף והחלפת צנרת, וצריך הדייר לעקור מדירתו לפרק זמן התיקונים, או להמשיך ולדור הוא ובני ביתו, בתוך ההפיכה, וישנם ליקויים שאינם ניתנים לתיקון כלל. בין כך ובין כך לקונה- עגמת נפש, ומרורים, לבונה- כעס וטורח, ולזה ולזה הוצאות רבות. יש שכל ניסיונותיו של הבונה לתקן עולים בתוהו ועליו לשלם הון רב כפיצויים, שאין בהם להפיס דעתו של הקונה, הנשאר בדירה שאיכותה לקויה וירודה.

אמר- ועשה, שכן בפסק דינו של השופט טל בכהנו כשופט מחוזי בירושלים בת"א 469/88 זעפרני ואח' נ' רמט בע"מ, נדונו ליקויים במספר דירות ונפסקה עלות תיקון שונה לכל דירה, אך לעניין עגמת הנפש- נפסק פיצוי זהה, לאור ההערכה של בית המשפט כי עגמת הנפש שנגרמה לדיירים הייתה דומה, אף שהליקויים שונים בהיקפם, ועלויות תיקוניהם נבדלות זו מזו לגבי כל דירה בעשרות אחוזים.

ברוב המקרים, לא ראוי לפסוק את שיעורו של הנזק הלא ממוני כנזק התלוי בעלויות התיקונים או כנזק התלוי בנזק ממוני אחר כלשהוא (שעור ירידת ערך שמאית, פיצוי בגין איחור במסירת הדירה, וכיוצא בזה).

לעומת זאת בת"א 4166-12-14 משה כץ ואח' נ' נאות חן הגורן בע"מ, בית משפט השלום חיפה, שופט: אפרים ציזיק, פסק בית המשפט כי תהיה זו כפילות לזכות את התובעים בעלויות התיקון לשם מתן פיצוי שיאפשר ביטולם של ליקויי בנייה (נזק ממוני), ובנוסף לכך, בגין אותם ליקויים- לפסוק פיצוי בגין גם עגמת נפש (נזק לא ממוני).

אם נחזור להקדמתו של השופט צבי א' טל, ונתייחס לדוגמא שהוא העלה- ליקויי רטיבות בדירה, הרי אלה יכולים להיגרם בשל ליקוי בצנרת שעלות תיקונה מזערית, אך גורמים נזק רב לקונה, הרי לשיטתו של בית משפט השלום בתיק כץ- די לפצות את הדיירים בסכום המזערי הכרוך בתיקון הליקוי, ואין להם שום זכאות לפיצוי בגין עגמת נפש שנגרמה להם.

צינור מים סמוי שהתפוצץ בדירה בגלל שמלכתחילה היה פגום או שהורכב ברשלנות- עלות תיקונו 200 ש"ח. הנזק הלא ממוני שהוא גרם לדיירים היה יכול להיות נזק עצום- של מגורים במשך עונה אחת או יותר בדירה רטובה ומעופשת, ואולי אף חולי בני המשפחה. לשיטת בית משפט השלום- די ב-200 ש"ח כפיצוי בדוגמא זו.

להלן ציטוט מפסק הדין כץ:

הואיל ורכיב זה נתון לאומדנו של בית המשפט, סבורני כי בנסיבות שנוצרו אין מקום לפסוק לטובת התובעים פיצוי בגין רכיב זה הואיל והם פוצו מבחינה כספית בגין ליקויי הבניה. המשמעות של פיצוי נוסף בגין נזק לא ממוני הינה הכרה בזכאותם של התובעים לכפל פיצוי בגין ליקויי הבנייה המוכחים ואינה מוצדקת כל עוד התובעים חתמו על גבי מסמך המאשר את הסכמתם להיכנס לדירה למרות שהבניין לא חובר באופן קבוע לתשתית רשת חשמל הבניין. אשר על כן, התובענה בגין ראש פרק זה נדחית.  

מדובר בתקדים, שככל הנראה לא יעמוד במבחן של ערעור, אם יוגש.

זה המקום להבהיר כי ההחלטה על הגשת ערעור אינה רק החלטה משפטית, אלא היא החלטה המוחלטת גם משיקולים אחרים- וביניהם-

א. אימון התובעים במערכת המשפטית אליה פנו בהגשת תובענתם. אמון זה עלול להיפגע, לפעמים,  נוכח אופן התנהלות ההליך בבית המשפט.

ב. יכולת כספית לעמוד בהוצאות הגשת ערעור- ובכללן- שכר טרחת עורך דין, אגרת בית המשפט, פיקדון כספי בסכום שאינו מבוטל, אותו נדרש המערער להפקיד בבית המשפט.

ג. סיבות אישיות סובייקטיביות.