תפריט חיפוש

הזכות לפיצויים בגין ליקויים לדייר שמכר דירתו במהלך התביעה

ד"ר אברהם בן עזרא

בפסק דין חשוב בנושאי זכויות דיירים, השופטת דיאנה סלע מבית משפט השלום בחדרה, פסקה כי הדיירים שמכרו את דירתם במהלך התביעה, זכאים לפיצויים הנובעים מליקויים בדירה, כמו גם לפיצויים בגין נזק לא ממוני בעקבות הליקויים - עגמת נפש, ככל שנגרמה להם בפועל.

המדובר בת"א 5343/96, ליבוביץ יוסף ואינה נגד מילבר בנייה לפיתוח בע"מ, פסק דין מיום 9/12/2001, פורסם באתר www.benezra.co.il

התובעים גילו ליקויים בדירה החדשה שרכשו, ובעקבות זאת הדירה נבדקה על פי הזמנתם, על ידי המהנדס עזרא אלוני. מאחר והממצאים הראו כי יש ליקויים בדירה, הוגשה תביעה נגד החברה הקבלנית.

התובעים לא גרו כלל בדירה שרכשו, [אלא השכירו אותה לאחרים] ולפיכך נטען על ידי החברה הקבלנית כי, ראשית - אינם זכאים לפיצויים בגין הליקויים, ושנית - אינם זכאים לפיצויים בגין עגמת נפש.

בית המשפט פסק, על סמך פסקי דין מחייבים של בית משפט העליון, כי אין כל חשיבות האם התובעים גרו בדירה או מכרוה, ויתירה מכך, אין כל חשיבות אפילו לשאלה, האם מכרו את הדירה ברווח או בהפסד, ובלשון בית המשפט:

לא היה על התובעים להוכיח כי מכרו את ביתם במחיר הנמוך ממחיר השוק, ואין לדעת מה היה מחיר שהיו התובעים מקבלים לולא הליקויים. מכל מקום, נוכח האמור בערעור אזרחי 4661/96 הנ"ל, העובדה שהקונים מכרו הנכס לצד שלישי אינה מעלה ואינה מורידה.

מדובר בע"א 4661/96 מורקרנופיל ואחרים נג ד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ ואח', בית המשפט העליון, שופטים: הנשיא א' ברק, ת' אור, מ' תשין. פסק הדין מופיע באתר .www.benezra.co.il

לעניין הפיצויים בגין עגמת נפש, ציינה השופטת דיאנה סלע כדלקמן:

הנתבעת טוענת כי הם [התובעים] אינם זכאים לפיצוי בגין עגמת נפש, מאחר  שלא התגוררו בבית. אני מעדיפה את עמדת התובעים לעניין זה. הוכח כי בשל הפרת ההסכם על ידי הנתבעת נאלצו התובעים להגיש תביעה, לאחר שלא קיבלו את ביתם 9 חודשים לאחר המועד הקבוע בהסכם, כי הנתבעת השתמשה בבית תקופה קצרה כבמחסן, הוכח כי בבית היו ליקויים רבים, כי חודשים רבים לאחר שערכה הנתבעת חשבון סופי עם התובעים אילצה אותם לשלם סכום נוסף שלא הגיע לה,...

בסיכומו של דבר זיכה בית המשפט את התובעים בגין עגמת נפש בסכום של 15,000 ₪ בצירוף ריבית  מיום 15/5/1996 [יום הגשה התביעה].

לעניין הליקויים, עמדו בפני בית המשפט שתי גרסאות נוגדות: מצד אחד זו של מומחה התובעים המהנדס עזרא אלוני, ומצד שני גרסת הנתבעת - לפיה כמעט ואין ליקויים בדירה, על סמך חוות דעתו של המהנדס ישראל דימנט. בית המשפט חקר את שני המומחים, וקבע עמדה:

ככלל, אני מעדיפה את חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים על פני חוות הדעת של המומחה מטעם הנתבעת, אשר הקל ראש בליקויים, לא הציע פתרונות לתיקונם, והציע פיצוי סמלי בגינם. חסרונם של חוות דעתו של המהנדס אלוני הוא בכך כי נעשתה על סמך בדיקת הבית טרם שנמסר לתובעים, והמומחה לא ערך בדיקה יסודית לאחר המסירה והתיקונים. לפיכך, יש קושי להסתמך על חוות דעתו במלואה. עם זאת, אני רואה לקבל את חוות הדעת כמשקפת את המצב בבית טרם מסירתו לתובעים, ובאשר לעובדות שאינן שנויות במחלוקת, אני מעדיפה את פרשנותו על פני זו של המהנדס דימנט. המהנדס דימנט מחזיק, כנראה, באופן כללי בדעה כי אין לתת פיצוי ריאלי על הליקויים, אשר עלות תיקונם יקרה, והוא מציע פיצויים סמליים בלבד על הליקויים משמעותיים.

סיכומו של דבר, התובעים זכו בגין הליקויים בדך של 34,866 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה. [סכום זה הוא נוסף לזיכויים שונים אחרים בהתאם לפסק הדין - עגמת נפש, החזרים, שכר טרחה, הוצאות ועוד].

(בעת כתיבת שורות אלו, השופטת דיאנה סלע מכהנת כשופטת בבית המשפט המחוזי בחיפה).