תפריט חיפוש

מנהיגותו של משה באה לידי ביטוי מובהק בסוף ימיו

ד"ר אברהם בן עזרא

הרמב"ם והרלב"ג מאירים את דמותו של משה רבנו מזוויות אחרות.

ספר התורה מסתיים בפרשת "וזאת הברכה" בפסוקים הבאים:

ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים. לכל האותות והמופתים אשר שלחו ה' לעשות בארץ מצרים לפרעה ולכל עבדיו ולכל ארצו. ולכל היד החזקה ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל.

 מלים מרגשות.

 הרמב"ם מתייחס לכך בספרו "מורה הנבוכים" שתורגם מערבית לעברית על ידי הרב יוסף קאפח וראה אור בהוצאת "מוסד הרב קוק" בירושלים, התשל"ז, ואלו דבריו

...באר בו הכתוב על דרך ההודעה שלא יקום נביא לעולם שיעשה מופתים בפרסום נגד תומכיו ומתנגדיו כפי שעשה משה, ....שלא יקום מי שישיג כהשגתו ולא מי שיעשה כמעשיו.

הדברים מקבילים לדברי הרמב"ם על אודות מעשי הניסים בכלל, הדוגל באמונה כי ה' הוא כל יכול, אך לא ירצה לשנות את חוקי הטבע לפי הנסיבות. ראה גם את הפרק ל"ב בשלמותו בספר "מורה הנבוכים" הנזכר, חלק ג', ולהלן ציטוט

הרי טבע אישי בני האדם לא ישנה אותם ה' כלל על דרך הנס... ולא אמרנו זאת מפני שאנו בדעה כי שינוי טבע אחד מאישי בני האדם קשה עליו יתעלה, אלא זה אפשרי והוא נמצא תחת היכולת, אלא שלא רצה כלל לעשות זה.

בפירוש הרלב"ג לספר יהושע, מעלה הוא סיבה אפשרית נוספת לדרמה המתוארת בסוף התורה, והיא, הישארות משה בראש פסגת הר נבו, משם היה יכול להביט אל הארץ, אך לא קיבל רשות לעלות אליה.

לדעת הרלב"ג, העם לא היה ראוי, לאור חטאיו במדבר, לכך שיונהג על ידי משה בכיבוש הארץ. לאמור, לא בעונשו של משה מדובר, אלא בעונשו של העם.

גישה זו, פירוש זה, מבטלים אפילו את החטא היחיד בו חטא כביכול משה על פי רוב המפרשים, [חטא הכאת הסלע במקום דיבור אל הסלע] - שמנע ממנו, לכאורה, לעלות לארץ ישראל. הרלב"ג טוען כי הסיבה לכך אינה נעוצה כלל במשה, ואלו דבריו

משה עבדי מת. ראוי שיובן מזה כי עבור ישראל את הירדן הזה לא הסכים השם יתברך שתהיה בחיי משה, כי הוא ית' גזר עליו שלא יעבור את הירדן לסיבה התבארה בתורה ולזה נתאחר זה עד מות משה כי אין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימא ואולי נתחברה לזה סיבה אחרת וזה כי כבר נתבאר בספר שופטים כי עזב יהושע מהגויים ההם אומות למען נסות בם את ישראל השומרים הם את דרך ה' ללכת בם כאשר שמרו אבותם אם לא, והנה אפשר כי ישראל לא היו ראויים שתגיע להם זאת ההצלחה על ידי משה כמו שכיוון משה מתחילת העניין בצאתם מארץ מצרים, וזה שאם היו אלו המלחמות [של כיבוש הארץ – אב"ע] נעשות על ידי משה, היה משיג אל אלו האומות בכללן כיליון חרוץ לעוצם מעלתו ותוקף הנפלאות הנעשית על ידו ולזה תמצא בסיחון ועוג שנלחם בהם משה שלא נשאר בהם שריד ופליט, ולהיות ישראל בלתי ראויים לכמו זאת ההצלחה כמו שהתפרסם מדבר המרגלים לא זכו אל שתהיה זאת המלחמה על ידי משה והייתה על ידי יהושע, ולא היה כוחו כל כך גדול.

לשון אחר: משה רבנו – לו היה עולה לארץ עם העם – היה מצליח יותר מיהושע במלחמות כיבוש הארץ, והעם לא היה ראוי להצלחות אלו.