תפריט חיפוש

דעה קדומה של בית המשפט

ד"ר אברהם בן עזרא

במסגרת מפגש פרטי, גלל בפני שופט ותיק את גישתו לענף בקורת טיב הבנייה.

הציטוט אינו מדויק אך נאמן לרוח הדברים שנאמרו:

"בתביעות ליקויי בנייה צפוי כי התקבולים יעמדו על 10% מסכום התביעות. מדובר בתביעות מנופחות, בעקבות פעילות של שכנוע דיירים על ידי עורכי דין הרוצים לעשות קופה, מדובר בליקויים שהדיירים התובעים כלל לא יודעים עליהם ולא מודעים להם, בקיצור, מדובר בהליכים שליליים שבית המשפט נאלץ בעל כורחו לדון בהם. מי שבאמת מסכן בכל הסיפור הזה הוא הקבלן."

להבהיר, שופט זה לא פוסל עצמו מלדון בתיקי ליקויי בנייה בשל עמדתו החד צדדית, ובשל דעה קדומה, אלא דן ופוסק בפועל, הוא וחבריו הסוברים כמותו, בליקויי בנייה ובזכויות דיירים, ואף יושב בערעורים בנושא ליקויי הבניה. לאמור, השופט בעל השפעה לא מבוטלת על הנעשה בענף הבניה בארץ, שכן פסקי הדין שלו, המבטאים את דעותיו בתחום, מצוטטים.

לאור הדברים החמורים של השופט, ודווקא בגלל שדעתו אינה חריגה בין חבריו השופטים, עולות כמה תהיות ותמיהות, וראוי שיושמעו גם תגובות מאזנות.

א. ייתכן כי הקביעה הסטטיסטית של 10% היא נכונה בתיקים המטופלים על ידי אותו שופט, אך ההשוואה בין סכום התביעה הכספי לבין תוצאת פסק הדין לא תמיד משקפת את המציאות.

  • במקרים רבים, במהלך המשפט מתבצעים תיקונים אשר מפחיתים את גובה הפיצוי הכספי המתקבל בתום ההליך המשפטי, אך מעידים דווקא על הצדקת התביעה ולא על "ניפוחה".
  • מומחי בית המשפט במקרים רבים לא מבינים את תפקידם, וסוברים בטעות כי הם מונו על ידי בית המשפט על מנת למצוא את שביל הביניים בין טענות התובעים מזה לבין טענות הנתבעים מזה. המשמעות של גישה שגויה זו היא כי מופחת סכום הפיצוי בגלל אותה "פשרה" שהמומחה מנסה לכפות.
  • כאשר השופט עצמו מנכס לעצמו עמדה עוינת ובלתי מקצועית, מנותקת מהמציאות הספציפית ונוטה במפורש לטובת צד לדיון שבמקרה זה הוא הקבלן הנתבע – לא יסייעו שום ראיות לגבי ליקויי בנייה ופגמים בביצוע, ולא יועילו שום הוכחות כי נעשתה עבודה רשלנית ותוך שימוש בחומרי בנייה זולים ונחותים. המשחק במקרה כזה הוא משחק מכור, ודעתו הקדומה והמושתתת על אמונה עיוורת של בית המשפט – תאפיל בקלות אפילו על הוראות חוק ותקנות, תקנים ומפרטים, חוזה ותוכנית מפורשים, קן וחומר על דעות מומחים וטענות משפטיות של ב"כ צד לדיון.
  • גישה בלתי מקצועית מהבחינה המשפטית לפיה ליקוי נסתר הוא מוצג כסחיטה, וודאי שעלולה להשפיע על פסק הדין לכשייחשפו ליקויים נסתרים, אף על פי שחוק המכר (דירות) מזכה את הקונה לגבי ליקוי נסתר המתגלה בבדיקת מומחה.

ב. למעשה הדירה אמורה להימסר לדייר כשהיא ללא כל ליקויים ואי התאמות, והדייר שמקבל דירה פגומה - נאלץ להשקיע כסף בתשלומי אגרות בית משפט, במימון עורכי דין ובמימון מהנדסים מומחים, לרבות מומחי בית המשפט, כדי שבסופו של יום יקבל פיצוי על הליקויים שלא היו צריכים מלכתחילה להיות בדירה. לאמור, הדייר מבצע בכך אכיפה פרטית של חוקי הבנייה, ותחת אהדה של בית המשפט על כך – הוא זוכה, לעתים, לגישה חשדנית לגבי מניעיו, מזלזלת בזכויותיו ופוגעת בכבודו ובכספו.

ג. גישת השופט כמתואר לעיל יוצרת זילות החוק והתקנות, ולא רק חוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973, אלא גם חוק התכנון והבנייה תשכ"ה – 1965 שעל פיו הותקנו תקנות והוראות, חוק התקנים שעל פיו הותקנו מפרטים ותקנים ישראליים, ועוד.

ד. יש ושופט כלשהו בעל עמדה חד צדדית, בנושא הנדון, בטרם שמע את הצדדים. טוב יעשה השופט במקרה כזה עם מצפונו ועם לקוחותיו - הצדדים לדיון, אם יפסול עצמו מלדון בנושאים בהם הוא אינו מסוגל להתנער מהדעה הקדומה, אם אינו מסוגל לשפוט את הנושא המובא לפניו לגופו, לאור הראיות והנסיבות וללא פניות. כאשר שופט בעל דעה קדומה כזו לא מונע מעצמו דיון בתיקים אלו, הוא גורם עוול לצד מסוים לדיון, ונזק לחברה.

ה. מלבד הפיצוי בגין ליקויי בנייה אשר אמור להיקבע בפסק הדין, בידי השופט מגוון רחב יריעה של ראשי נזק הטעונים הערכת הפיצוי בפסקי דינו, ודעה קדומה עלולה להשפיע עליהם. די לציין כמה ראשי נזק הנתונים לשיפוט: זיכוי בהפרשי ריבית, עגמת נפש, נזקים שבית המשפט מוסמך לאמוד אותם משהוכחו קיומם מבלי שהוכחו שיעוריהם, החזרי אגרות, שכר טרחת עו"ד ושכ"ט מומחים – החזר מלא או חלקי [ובעניין זה אעיר כי לעתים הפיצוי הכספי קטן מסכום התביעה בגלל שבוצעו תיקונים – דבר המהווה ראייה כי התביעה הייתה מוצדקת, אך בבוא השופט לפסוק החזרים – הוא מתייחס להחזר יחסי תוך דילוג על המרכיב של הערכת עלויות התיקונים שבוצעו בפועל].