תפריט חיפוש

דגים למסחר וחוות דעת לפסקי דין

ד"ר אברהם בן עזרא

שני סיפורים מהמציאות של עולם ביקורת מבנים - ועוד סיפור אחד על קניית דגים לשבת.

יותר ויותר, עם חלוף הזמן, אני נתקל בחוות דעת הניתנות על ידי מומחי בתי המשפט במדינת ישראל, ולא מומחים מהשוליים אלא ממיטב המינויים השכיחים ביותר של בתי המשפט, שלא עומדות במבחן המציאות.

להלן שני סיפורים, שבהם כל הפרטים נכונים, פרט להסתרת נתונים מזהים בטרם קבלת פסקי דין:

סיפור ראשון

בנהריה, בבית משותף ברחוב שמעון רייך, בדקתי דירה בקומת הקרקע, ובין היתר קבעתי מתוך בחינתה של הדירה בעיני מומחה, כי הרטיבות והעובש הפוקדים דירה זו - מקורם בחדירת רטיבות משטחי חוץ בגלל היעדר איטום מסד, ומחדירת רטיבות לדירה משטחי הרכוש המשותף הצמודים [בקיר משותף] לדירה.

כמובן שבמצב זה עלות התיקונים אינה זניחה, שכן כדי לבצע איטום מסד צריך לחפור, לנקות, להכין קיר חיצוני המתאים כבסיס ליריעות איטום, לבצע את האיטום כולל הגנה עליו, ולהחזיר מצב לקדמותו כולל שבילים, צמחיה וכיוצא בזה.

גם ביצוע איטום משטח הרכוש המשותף הוא מורכב, כי צריך לפרק ולהרכיב מכונות כחלק מפתרון בעיית האיטום.

הגיע מומחה מטעם בית המשפט, וקבע כי הוא איתר את מוקד הבעיה, והמוקד אינו אלא צנרת שבורה או נוזלת בחדר שירות, שעלות תיקונה זניחה, והיא בעצם כבר תוקנה...

ולהבהיר – יש איטום מסד? אין.

יש כתמי רטיבות בהיקף קירות חוץ, בריחוק מאותו חדר אמבטיה חשוד? בוודאי.

יש חלל בדירה הצמוד לחדר המכונות והוא ספוג רטיבות ועובש, אותם רואים בבחינה פשוטה, ואין לכך שום קשר עם שום חדר רחצה? בהחלט.

אף על פי כן, משגילה המומחה ברז או צינור שבור שכבר תוקן במאה ₪, קפץ על המציאה החכמה כמוצא שלל רב, ושמח על מציאתה, עד אשר... עד אשר הגיע החורף והרס לו את החגיגה.

עכשיו הוא, כ"זרועו הארוכה של בית המשפט", רוצה עוד כסף כדי לבדוק "בדיקות יסודיות" ולגלות מהיכן בדיוק הרטיבות... ובית המשפט בעקבותיו.

סיפור שני

במקרה שני מדובר בשתי דירות בקומות התחתונות בבניין מגורים גבוה עביר אשדוד, שם קבע המומחה מטעם בית המשפט, כי יש רטיבות וכי עלות התיקון וביטול הליקוי היא כ- 50,000 ₪ לכל דירה. הקביעה הזו נראתה נמוכה; אומנם כבסיס לפסק דין אפשר היה להסכים לה [ולהחליף מכונית משפחתית לטובה יותר], אך כבסיס לביטול ליקויי הרטיבות – לא, באלף רבתי, מפני שהסכום הדרוש הוא למעלה מכפול.

במצב דברים זה, נתבקש המומחה מטעם בית המשפט לנהל בעצמו את התיקון בסכום של 50000 ₪ לדירה אשר הופקדו על ידי הנתבעת בקופת בית המשפט ושוחררו בהדרגה לטובת קבלן שנבחר על ידי המומחה, לפי התקדמות העבודות.

והנה, הקרן אזלה, והתיקונים - בפחות מאמצע הדרך...

אז בית המשפט התבקש להוסיף, והנתבעת מתנגדת, והתובעים לפני חורף עם חצי תיקון ומחשבה על מי שאחראי לכך...

סוף דבר

למה הדבר דומה?

תשמעו סיפור: דן קנה דגים יפים בשוק במאה שקל. טרם הגיע הביתה, נמצא להם קונה במאה ועשרים שקלים – והקונה שמו בישראל יוסי. יוסי קנה את הדגים מדן, והביאם לארוחת שבת בביתו. כאשר רצה לטגנם גילה כי הם אומנם נאים, אך מעופשים. התלונן קשות בפני דן, שהפנה אותו למוכר המקורי, וזה האחרון חקר ואמר: "מה, נסית לטגן את הדגים? יצאת מדעתך?! אלה דגים למסחר, לא למאכל..."