תפריט חיפוש

הצדקת ההליך של מיצוי זכויות הדייר

ד"ר אברהם בן עזרא

לאחר מאבק מקצועי רב שנים, מול מומחה הנתבעת [המהנדס רפאל גיל] שהכחיש את קיום הליקויים ומזער את אלה שהכיר בהם, כמו גם מול מומחה בית המשפט שלא אישר את מרבית הליקויים שנטענו, התקבל פסק דין המצדיק את ההחלטה להגשת תביעה ואת המהלך המשפטי המורכב שלאחריה.

מדובר בת"א 41041-05-11 יוסי ודורית אופק נ' נווה אונו הוותיקה.

האמירה בדיעבד כי הגשת התביעה הייתה מוצדקת היא בעלת שני פנים:

פן אחד – קבלת פיצוי כספי עבור הנזקים שנגרמו בגלל ביצוע קלוקל של מרכיבים בדירה.

פן אחר – יותר חשוב – אכיפה פרטית של חוקי הבניה.

חוות דעתי המקצועית שניתנה לאור מינויי על ידי התובעים, כללה שורה ארוכה של ליקויי בניה ואי התאמות אשר עלות תיקונם הסתכמה בסך 134400 ₪, ולעומתה עמדה גרסת הנתבעת כפי שבאה לידי ביטוי בחוות דעתו של המהנדס רפי גיל, לפיה הסכום עמד על 8200 ₪ - להלן ציטוט מסעיף 3 לפסק הדין:

"מומחה הנתבעת המהנדס רפי גיל, קבע כי ישנם ליקויים בעלות תיקון בסך 8200 ₪ בלבד":

דומה כי למילה "בלבד" ישנה משמעות רבה בנסיבות אלו.

מומחה בית המשפט, המהנדס מוטי בס, הוציא חוות דעת ראשונה, לפיה עלות התיקונים עמדה על 23360 ₪, לפני מע"מ – ראה סעיף 9 א' בפסק הדין.

...ואז החל המאבק המשפטי האמתי והעיקרי:

המומחה מטעם בית המשפט נתבקש לענות על סדרת שאלות הבהרה על חוות דעתו ולהיחקר בבית המשפט חקירה ממושכת. על אף המעמד הבכיר שבית המשפט הקנה למומחה אשר מונה מטעמו, פסק הדין כלל שורה ארוכה של ליקויים ואי התאמות אשר לא נכללו מלכתחילה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, ולא היו מוצאים ביטויים בפסק הדין, לו לא היה מתקיים המשכו של הדיון ביוזמת ב"כ התביעה עוה"ד טל רבינוביץ', לאחר קבלת חוות הדעת המזערית של מומחה בית המשפט.

עיקר התוספות על חוות דעתו של מומחה בית המשפט היו כדלקמן:

  1. תוספת 5000 ₪ בגין חניה לרכב פרטי שבוצעה בניגוד לתוכניות.

  2. תוספת בגין חלונות סלון בניגוד לתקנות.

  3. תוספת בגין מדרגות חוץ פגומות.

  4. תוספת 4000 ₪ בגין מתקן אשפה שנבנה בניגוד לתוכניות.

  5. תוספת של 7500 ₪ בגין דלת כניסה ראשית, שנבנתה בניגוד לתוכניות.

  6. תוספת בגין חלונות מרתף שנבנו בניגוד לתוכניות.

    סך הכול נקבע בפסק הדין פיצוי לתובעים בגין ליקויי בניה בסך 70000 ₪ - סכום גבוה פי 8.5 מהפיצוי שנכלל בחוות דעתו של מומחה הנתבעת אשר עמד, כאמור, על ערך כספי מזערי בסך 8200 ₪ בלבד.

    בתוספת נזקים נלווים ושיערוך, עמד פסק הדין על 104000 ₪.

    בדיעבד, ומתוך עיון בגוף פסק הדין, אפשר להסיק כי לחוות דעתו של מומחה הנתבעת הייתה השפעה מינורית על בית המשפט.

    טוב יעשו מומחי הקבלן אם יחשבו היטב, טרם שלילת ליקויי בניה ואי התאמות במטרה לרצות של שולחיהם ומשלמי שכרם, כי לעתים הפרזה בכך גורמת לניתוק בין חוות הדעת לבין מצבה של הדירה הנבדקת, ולהתעלמות בית המשפט מחוות דעת קיצונית, כבמקרה זה.