תפריט חיפוש

ביטוי ופשרו, פרשה והפטרה

ד"ר אברהם בן עזרא

שימת לב לביטויים נרדפים בפירושיהם, אחד בפרשת השבוע ואחד בהפטרת השבוע.

בפרשת שלח היא פרשת המרגלים, נאמר לגבי מי שמבזה את שם ה' ביד רמה [כלומר: בפרהסיא] כדלקמן [במדבר, ט"ו ל"א]:

"כי דבר ה' בזה ואת מצוותו הפר, עוונה בה"

לשון נקבה, כי מדובר בנפשו של העבריין.

אומר הראב"ע בפירושו לתורה:

"עוונה בה, כמו דמו בראשו [יהושע ב' י"ט]"

אכן, ביהושוע ב' י"ט כתוב:

"והיה כל אשר יצא מדלתי ביתך החוצה דמו בראשו ואנחנו נקיים וכל אשר יהיה איתך בבית דמו בראשנו אם יד תהיה בו"

נזדמן כאן, שפירושו של הביטוי "עוונו בו" נעשה על ידי הראב"ע תוך הפנייתנו אל הפטרת השבוע של אותה פרשה, שלח, שאף היא עניינה במרגלים הבאים לתור את הארץ.

שני הביטויים, זה שבפרשה וזה שבהפטרה – "עוונו בו", ו"דמו בראשו" – דומים בפירושיהם, וכוונתם היא כי מי שנהג בדרך הלא נכונה – אין לו על מי להלין אלא רק על עצמו, כי הוא אשר הביא עליו את התוצאות.