תפריט חיפוש

האחריות האישית של מנהל חברה קבלנית

ד"ר אברהם בן עזרא

האחריות האישית של מנהל חברה בגין ליקויי בנייה - דבר אשר נדרש, לאור קיומן של חברות ארעיות, אשר מוקמות לצורך ניהול ומכירה של פרויקט, ונסגרות מיד לאחר מכירת הדירות.

בתביעת דיירים נגד קבלן בניין, קיימת הבעיה של זהות הנתבעים. בתחום זה, יש יזמים המקימים חברות קבלניות שמראש הוקמו כדי לבנות בניין אחד או שכונה אחת, ולאחר מכן - כמה שיותר מהר, "יותר טוב" - החברה שהוקמה תתפרק, ואחריותה כלפי הקונים תפוג כי לקונים לא תהיה כלל כתובת והם לא יוכלו להפנות את תלונותיהם בדבר ליקויי בניה ואי התאמות לשום גורם בעל יכולת פירעון.

כמובן שתקנת השוק אינה סובלת מצב שכזה, אך הדברים נעשים בפועל ולמעשה, ובמקרים רבים - בעידוד או לכל הפחות בהסכמה של מוסדות ציבוריים, כמו בנקים, רשם החברות [שיכול ואף צריך לעכב פירוק חברות מסוג זה כל עוד לא ברור מה גורלם של רוכשי הדירות וכל עוד רוכשי הדירות זכאים לממש את תביעותיהם], ועוד.

אם הקבלן הוא חברה בע"מ, יתכן כי במהלך התביעה האורך מספר שנים, החברה תתפרק ו/או תשתנה, ופסק דין נגדה לא יהיה בר ביצוע. מסיבה זו ומסיבות אחרות יש והתובעים כוללים בכתב התביעה לא רק את החברה הבונה, אלא גם את מנהלה, המתכנן ואחרים.

כך נעשה גם בתביעת דיירים מזכרון יעקב [דרורי ואחרים] נגד החברה הקבלנית [חדד בע"מ ואחרים], תביעה שהתנהלה בבית משפט השלום בחדרה.

בפסק הדין, פטר השופט את הנתבעים הפרטיים מחבות כלשהי, ועל כך הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה [ע"א 2574/01 אמיר דרורי ואחרים נגד חדד בע"מ ואחרים, שופטים: סגן הנשיא ד' ביין, ש' וסרקרוג, א' רזי, נפסק ביום 26 מרץ 2002].

בית המשפט המחוזי קיבל במישור העקרוני את טענת המערערים לפיה יש לבחון את אחריות הנתבעים הפרטיים [בעלי חברת הבנייה] בנזיקין, וכה נפסק:

"השופט קמא לא התייחס לעילה הנזיקית. מאחר שהצדדים הטילו על בית המשפט במפורש את חובת ההנמקה, ובית המשפט לא עמד בחובה זו, ככל שמדובר בעילה הנזיקית, הרי שיש מקום להתערבותנו הגם שמדובר בהליך על דרך הפשרה. בשים לב לאמור, אנו מורים על החזרת התיק לבית המשפט קמא, על מנת שיקבע ממצאיו בשאלת האחריות הנזיקית של המשיבים 2 ו- 3."

המשיבים 2 ו- 3 הם בעלי החברה הנתבעת. את הדיירים יצגה בתיק זה עו"ד צהלה הלוי.

ראה גם ע"א 4612/95 מתתיהו נ' שטיל, פד"י נ"א (4) 769, שם נקבע ע"י ביהמ"ש העליון כי בהתקשרות שבין החברה הקבלנית לבין התובעים, המעורבות שך מנהלי החברה חרגה מהשגרה כמנהלי חברה, עד כדי כך שהם היו אחראים באופן אישי וחבית חובת הזהירות כלפי הקונים.

ראה גם ע"א 451/66 קןרנפלד נ' שמואלוב, פד"י כ"א חלק ראשון עמ' 310, שם קבע בית המשפט העליון כי חובת הקבלן היא לבנות בהתאם לכל דין, וזו חובה מקצועית. לפיכך, מנהלי החברה בהתנהגותם ובמחדליהם - משלא היו בעלי הידע המקצועי הנדרש - אחראים כלפי הקונים לפי פקודת הנזיקין.

העין הציבורית צריכה להיות פקוחה ומלוא תשומת הלב נתונה, כדי שלא יקומו כפטריות חברות קבלניות לפרויקט אחד - ויפגעו בכך בזכויות הדיירים ובאיכות המגורים בארץ.