תפריט חיפוש

הסתייגויות מחוות דעת מומחה בית המשפט, והקשר הדברים

ד"ר אברהם בן עזרא

מומחה בית המשפט משפיע על פסק הדין - בכך אין ספק. אין הדבר אמור להרפות ידיו של צד לדיון הנפגע מגישה זו, וראוי כי בית המשפט לא יכניס את עצמו לתוך סד שעלול לעוות אחר כך את פסק הדין.

בהחלטה שניתנה בת"א 75783/99 בכר תומר ופרחית נ' ח.י.בלאונשטיין בניין והשקעות בע"מ בבית משפט השלום בתל אביב, מתייחס השופט דניאל ארנסט לספר של א' בן עזרא "עדות מומחה" בעניין קבלת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, בעיקר בנושאים שבמומחיותו, ולהלן ציטוט:

"בספרו של ד"ר בן עזרא בעמ' 73-74 מתייחס המחבר לעדות מומחה מטעם בית המשפט: "על אף הסתייגויות בספר זה לרוב, בדרך כלל יקבל בית המשפט את חוות דעתו של מומחה בית המשפט, בעיקר בנושאים מקצועיים בתחום המומחיות של המומחה"."

לאמור, על פי ספרי [בהוצאת "שי" - מהדורת 2001], אפשר להבין כי לכאורה אני מצדד בקבלת חוות דעתו של מומחה מטעם בית המשפט, ויש המביאים ציטוט זה אף ללא המילים שבפתיח ["על אף הסתייגויות בספר זה לרוב"], והדברים יוצאים מהקשרם.

גישתי ידועה כגישה ביקורתית, וזאת בהתבטאות עדינה ובלשון המעטה, כלפי מומחי בית המשפט, ובצייני כי לרוב מתקבלת חוות דעתם ע"י בתי המשפט - איני מתכוון לתיקים בהם אני פעיל כיועץ, אלא לכלל התיקים.

הגישה הנכונה בהתייחסות אל מומחי בית המשפט צריכה להיות מסתייגת, מבקרת, בוחנת וככל שצריך גם שוללת את ממצאי המומחים. עד כדי כך הם פני הדברים, בגלל שישנם מומחים (רבים מדי) המתמנים דרך קבע ע"י בתי המשפט, ויוצרים הנדסה אזרחית אלטרנטיבית, וירטואלית, המנוגדת למציאות והמתנתקת ממנה כליל, הן בנושאי אישור הליקויים והן בנושאי תימחורם.

את אשר קובע מומחה מטעם בית המשפט כחלק מחוות דעתו המקצועית - לעתים רבות מדי אין שום אפשרות ליישם, ופעמים רבות הסכום הכספי אותו מקציב המומחה לשם ביצעו התכנון והביצוע של הפריט הדרוש - לא מספיק לביצוע התכנון, והיו דברים מעולם. אלא שלהשלמת גישתו (החיובית) של בית המשפט בתיק הספציפי, יש לקרוא את כל ההחלטה, שבהמשכה קובע השופט ארנסט כדלקמן (בסעיף 8):

"ד"ר בן עזרא (לעיל) מציין כי מומחים רבים שוגים בכך ע"י הכנסת סעיף של שיפוי/פיצוי במקום עלות התיקון. מכאן שיש לבחון במקרה זה את כוונת המומחה לעניין הפיצוי ועניין זה ניתן להעשות ע"י שאלות הבהרה שביקש הנתבע להגיש למומחה, וכמובן שגם צדדים אחרים רשאים לשאול את המומחה כמה תעלה בניה או הזזה של גדר הבטון או קו הביוב, אם כי המומחה ציין בסעיף 14 ב' כי המחיר של 9,500 ₪ שווה ערך להזזת קו ביוב."

לאמור, בית המשפט מזמין את הצדדים לדיון לתקוף את מומחה בית המשפט בעניין קביעותיו, ואפשר להבין מבין השורות כי המומחה אמור להיחקר על התבטאות סתומה שלו, בנוסח: "שווה ערך להזזת קו הביוב", מבלי להסביר מה שווה למה, ומדוע הוא נזקק להשוואת ערכים כספיים - במקום קביעתם...

במקרה הנ"ל, בית המשפט גילה פתיחות לשקול השגות על קביעותיו של מומחה בית המשפט. יש שופטים, אשר פותחים את הדיון בהצהרה כי אצלם נדיר שחוות דעתו של מומחה בית המשפט אינה מתקבלת ככתבה, ויש מקרים לא מעטים בהם טיפלתי כיועץ - שבית המשפט ברוב הגינותו לא עמד בהצהרה זו, כמו גם מקרים אחרים, שבית המשפט עיוות דין ועמד בהצהרה מסוג זה.