תפריט חיפוש

בית המשפט עלול להרוס עתיד

23 מאי, 2019 |
ד"ר אברהם בן עזרא

המומחה מטעם בית המשפט, עלול להוביל תיק לדרך ללא מוצא, ואת בית התובעים לגל-עד של בית פגום וסדוק.

מבוא

מומחה המתמנה מטעם בית המשפט בתחום הקונסטרוקציות, המתבקש לתת חוות דעת לגבי בניין פגום ללא תקנה, עלול להרוס את עתידו השיקומי של הבניין כמו גם את היעדים המוצדקים של בעלי הבניין אשר שילמו את מלוא התמורה אך לא קיבלו בניין הבנוי על פי כללי המקצוע, במצב בו [כמעט] כולם יודעים מהי האמת העובדתית – וגם מהי האמת המקצועית, אך מובלים אל השקר, על ידי המומחה.

מדובר בתופעה די שכיחה, ולא במקרה חריג וזר לנורמות בתחום הבניה.

ומן הכלל אל הפרט, המעיד על הכלל

דוגמא שכיחה היא, שבניין נסדק בגלל ליקויי ביסוס. לפעמים, כדי לשקם את הביסוס, צריך לחדור את פנימיותו של הבניין בכלים כבדים, כגון - מכונות קידוח, וזאת נעשה רק לאחר שהגינה, השבילים, הגדרות וכל מה שקשור לפיתוח - כבר נהרסו.

בית חד דירתי בן 1-3 קומות מגורים, הנבנה בקרקע חרסיתית, כדוגמא, מבוסס על יסודות עמוקים [כלונסאות] לכדי עומק של 10 מ' ויותר, על פי ייעוץ קרקע אשר הקונסטרוקטור אמור לקבל וליישם בתכניותיו. יש מקרים לא מעטים בהם מטעמי בורות או מטעמי חיסכון בכסף או בזמן, או מסיבות אחרות, מדלגים על שלב חשוב זה של דוח קרקע, והקונסטרוקטור מתכנן את הביסוס של המבנה על פי שיקול דעתו ולאור ניסיונו.

אלא ששיקול דעת + ניסיון אינם תחליף לידע מוכח, המושתת על בדיקות קונקרטיות של תכונות הקרקע, ובדיקות אלו מטבען נעשות בהדרכת יועץ קרקע. רק על פי תוצאות הבדיקות אשר מבוצעות במעבדה מאושרת, ייתן יועץ הקרקע ייעוץ ספציפי, ורק על פי ייעוץ כזה - יתכנן המתכנן את הביסוס של הבניין.

בדוגמה שבה נדון, קיים כשל ביסודות בכך שעומקם לא חושב מראש אלא נקבע באופן שרירותי על ידי הקונסטרוקטור, דבר שגרם לסדקים ולשברים בחלקיו השונים של הבית.

הוגשה תביעה המותאמת לעובדה כי אין דרך סבירה לבטל את אי ההתאמות לחישוב הנכון של הביסוס [שלא נעשה כלל], כלומר – נדרש פיצוי לפי עלות הריסה ובניה מחדש, ואילו ההגנה טענה לנזק מצומצם בלבד, שהושתת על אמירת מומחה מטעמה כי אפשר לשקם את הבית על ידי תיקוני סדקים ועבודות בניה מזעריות.

מונה מומחה מטעם בית המשפט, לתת חוות דעת מקצועית, תוך בחינת עמדות הצדדים.

חוות דעתו של מומחה בית המשפט

מומחה ביהמ"ש [להלן: "המומחה"], ראה בתפקידו תפקיד של מגשר ומפשר וסבר כי בית המשפט מצפה ממנו מצד אחד לא לקבל "כזה ראה וקדש" את ממצאי ההגנה המצמצמים עלויות התיקונים, ומצד שני בית המשפט מצפה ממנו שלא יהיה "קיצוני" כמו מומחה התובעים, אשר לשיטתו צריך להרוס את הבית ולבנות מחדש.

יתכן כי גם בית המשפט לא מעוניין מסיבות שונות לתת פסק דין "קיצוני", אלא ללכת בתלם ביניים, דבר שקורה במחוזותינו, וזאת ללא שום קשר עם המציאות העובדתית והמקצועית.

במצב דברים זה, חוות דעתו של מומחה בית המשפט מכילה שיטה בקווים כלליים לשיקום הבית, אם באמצעות דריכה [שיטת חיזוק ידועה ולא תמיד אפקטיבית בהנדסה אזרחית], אם באמצעות הוספה חלקית של יסודות [מבלי לחזק את היסודות הפנימיים], אם בשיטה משולבת. מן הסתם, העלויות יהיו במרווח שבין עלויות מומחה התביעה לבין עלויות מומחה ההגנה, וכך [אולי] כולם יהיו מרוצים והמומחה לא ייחשד כאחד שמגזים בעלויות ובפתרונות הנדסיים "קיצוניים".

נתמקד בתובעים...

ובכן, בסכום הפיצויים שיתקבלו על פי פסק דין התואם את חוות דעתו של המומחה, אי אפשר יהיה להרוס את הבית ולבנות אחר תחתיו, זאת ועוד, אם מתקבלת חוות דעתו של המומחה כבסיס לפסק הדין, הרי כפועל יוצא מכך התביעה תיחשב כמופרזת ולכן התובעים לא יקבלו את החזר הוצאותיהם בשלמות, אלא על צד הצמצום.

בהנחה שהתובעים ישקיעו כל מה שנפסק לזכותם - בשיקום הבית, הבית יישאר בסופו של יום בית פגום, עם כלונסאות קצרים מהנדרש ועל כן תהליך השקיעה והסדיקה לא ייעצר וגם לאחר התיקונים יתגלו שקיעות והתרוממות ביסוס, ובשל כך ייפערו שוב סדקים.

חמור מכך: בבוא היום בו ירצו התובעים ליישם את פסק הדין, יגלו למגינת ליבם כי אין בנמצא מהנדס בעל רישיון שייאות לקחת על עצמו את תכנון השיקום במתווה שנקבע על ידי המומחה [וכמובן באותן עלויות], מהטעם ש"מעוות לא יוכל לתקון" [קוהלת פרק א' פסוק ט"ו] – לאמור – גם אם יבצעו את כל מה שכלול בחוות דעתו של המומחה, הבניין עדיין ייוותר בקלקלתו מבחינת ביסוס בלתי תקני, סדקים שיחזרו ויופיעו ושקיעות יחסיות, על כל הכרוך בכך מבחינת תפקוד הבית [חדירת רטיבות, פרטי בניין לא תואמים – דלתות וחלונות לא נסגרים, ועוד].

לאמור, המומחה הוליך שולל את בית המשפט על חשבונם של התובעים...