תפריט חיפוש

הפן האדריכלי במרפסות גינדי בחדרה

ד"ר אברהם בן עזרא

בנייני גינדי, תאומי המרפסות שנשרו בחדרה, ריקים מאכלוס כמעט שנה לאחר שהדיירים שגרו בהם פונו בצו מהנדס העיר, לאור קריסת המרפסות. בניין אחד מהשניים עומד לסיים תהליך ארוך של שיקום שנעשה ביוזמת היזמים. במאמר זה, יש התייחסות להיבט הארכיטקטוני של השיפוץ.

הבניינים המודרניים המתנשאים לגבהים, אשר תוכננו ונבנו בעשרות השנים האחרונות בערי הארץ, בעלי ייחוד אדריכלי הניכר במרפסות התלויות, אשר באות להתריס, לאתגר את המהנדסים ולהוות נס לקדמה טכנולוגית. הייחוד התכנוני של הבניינים הגבוהים הוא בכך שאין עמודים ואין קירות במישור החיצוני של מעקי המרפסות, אלא יש פלטת רצפה היוצאת כזיז מהבניין ומעליה מעקה שקוף, מעקה מזכוכית.

מדובר באלמנט אטרקטיבי מובהק מבחינה ארכיטקטונית, המהווה מכנה משותף של סגנון בניה והוא בעל חשיבות אדריכלית ואסתטית. בצד זאת יש בכך גם ממד פונקציונאלי, והוא, מבט פתוח נטול הפרעה אל נוף הים או אל נוף אחר, מבלי שהמבט יופרע על ידי חיץ של עמודים או קירות.

שני התאומים המכונים "בנייני מרפסות גינדי בחדרה" השתייכו לטרנד אדריכלי זה, עד שבבניין אחד, בנחל פרת מס' 3 קרסו והתמוטטו 4 מרפסות בקומות 7 ו- 8.

ההתמוטטות ארעה בליל 23 לדצמבר 2013, ומאז שני בניינים תאומים אלה אינם מאוכלסים בצו מהנדס העיר, ובניין אחד מהשניים גם שופץ וחוזק, ובימים אלה מגיע לסיום שיפוצו וחיזוקו.

החיזוק לא נעשה, לטעמנו, בשום שכל, כי הייחוד של הבניין הופר, באמצעות עמודי פלדה מכוסים בכיסוי המסתיר את הפרופילים אך לא מסתיר את עצם קיומם של עמודים בקצות המרפסות, שכבר לא מהוות מרפסות תלויות, אלא מרפסות התלויות באותם עמודי תמיכה מהקרקע ועד לגג, מהמסד ועד לטפחות.

על התוכניות המקוריות של הבניינים חתם כעורך הבקשה אדריכל רשוי.

לא ברור מי חתם על התוכניות המשופצות והאם עשה זאת תחת לחץ, בלית ברירה, כדי לסייע ליזם לצאת מהבוץ – או שחתם כאדריכל יוצר, ללא פניות.

מי שרכש דירה טרם השיקום והשיפוץ, לא היה יכול לנבא את התוצאה, ולא היה רוכש את הדירה לו היה יודע כי מצפה לו עתיד של שינוי אדריכלי כמתואר לעיל בנכס אותו רכש במיטב כספו.

מי שירכוש דירה בבית המשופץ, ללא הייחוד האדריכלי, ירכוש דירה בבניין בו העמודים הזרים, שלעולם יהיו זרים למבנה ולא רק בשל תכנונם המאוחר, מהווים עד לכשל שהיה, ופגם אדריכלי בל יימחק.

כל מי שמצדיק את הפתרון שננקט, הדרך פתוחה בפניו להעיז ולתכנן בניין חדש כזה, דבר שברור כי לא יקרה, בין בשל עירוב פלדה בבטון המזוין באופן כפי שקיים עתה בבניין המשופץ, ובין בשל מרפסות שכבר לא נחשבות לאתגריות ולמתריסות, ללא חזון אדריכלי וללא אטרקטיביות תכנונית, ועם עמודים בקצותיהן המבטיחים את יציבותן ומסתירים רצף נופי.

לא דובר במאמר זה על זכויות הדיירים, לאור חוק המכר (דירות).

לא דובר במאמר זה על האלטרנטיבה התכנונית והכלכלית של הריסת הבניינים, לאור הכשל ובניה של פרויקט אחר במתחם.

לא דובר במאמר זה על חוקיות השינוי שנעשה ולא ברור מי אחראי כיום, אם ייכשל באחד הבניינים אלמנט קונסטרוקטיבי אחר, שלא נוגע לחיזוק שנעשה בבניינים, כמו גם לא ברור מי הוא המהנדס האחראי כיום על יציבות ושלמות הבניינים בכללותם ובפרטיהם, כפי שקיים אחראי לבניין נטול אירועים מסוג זה, ומיהו האדריכל שלקח אחריות לתהליך השיקום כפי שבוצע – ובעיקר, מה הוא אומר.