תפריט חיפוש

ביטוח ליקויי בניה

ד"ר אברהם בן עזרא

על ההצעה לבטח יזמי בניה בנושא ליקויי בניה, על פעילויות חברות הביטוח בתחום, ועל כמה שינויים דרושים בחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 בעקבות חללים בחוק, והימנעות מהתייחסות החוק לכמה בעיות יסוד חשובות שהדיירים נתקלים בהן.

רכישת דירה אינה בת השוואה לרכישת רכב; תיקון דירה אינו בר השוואה לתיקון מכונית. אין צורך להיזקק לשווה-ערך או לדוגמאות מעולם אחר, כאשר מתדיינים בנושא ליקויי בניה, משום שהדירה באשר היא - נגישה ומוכרת וכל אחד יודע לטוב ולרע במה דברים אמורים.

הועלתה הצעה להפקיד את נושא ליקויי הבניה בידי חברות הביטוח, כפי שהדבר מתקיים בהצלחה לגבי מכוניות. ההצעה הועלתה נוכח קיומם של ליקויי בניה רבים בדירות חדשות ונוכח עומס יתר על בתי המשפט. אכן ההצעה הועלתה בתום לב ומתוך רצון כנה לאתר פתרון לבעיה, אך מדובר בהצעה גרועה שאינה יכולה להתקבל.

פעילויותיהן של חברות הביטוח מושתתת על פתרונות בזק מינימליים, "הכי זולים שיש", ואף שהגישה הזו משרתת קבלנים לטווח הקצר, היא לא משרתת את ציבור רוכשי הדירות ולא משרתת את הקבלנים עצמם לטווח הארוך.

להמחיש, כאשר יש בדירת מגורים פיצוץ צנרת ועל סמך פוליסת ביטוח מוזמנים מומחי חברת הביטוח לאתר את התקלה ולתקן – האיתור מגלה כי הצנרת הסמויה חלודה, והתיקון שמתבצע אינו החלפת הצנרת החלודה שאינה עומדת בדרישות התקינות, אלא החלפת חלק הצנרת שנפגע והשארת שאר הצנרת החלודה והפגומה ללא שום תיקון - וללא קשר למידת התאמתה לתקן, למפרט או לכל דין.

גישה מצומצמת זו משרתת את חברת הביטוח, את הקבלן – לטווח קצר בלבד, ואינה עוזרת לדייר. הדייר לא נחשב כלל בעיני מומחי חברת הביטוח כלקוח, אלא כמטרד שצריך להשתיקו ולסלקו מהדרך, במהירות המרבית ובעלות המינימלית.

הרעיון לחייב כל יזם לבצע ביטוח דירתי לגבי ליקויי בניה, לא ייטיב עם הדיירים אלא ייצור פתרונות בזק לבעיות בדירה, תוך עקיפת הבעיה, וזאת שנה אחר שנה עד אשר יקרה משהו – הדירה תימכר, הטענה תתיישן, הדיירים יתייאשו או שיבצעו בנכס פעולת תכנון שתבטל את כל נושא אי ההתאמות וליקויי הבניה.

אין תחליף לדיון מעמיק וענייני של אי-התאמות וליקויי בניה בין כותלי בית המשפט (ולא בשום בוררות), והפתרון הנכון לגבי מצוקת בתי המשפט הוא פתרון שקיים בבית המשפט פנימה [ייעול המערכת או הגדלת צוות כוח אדם; הועלתה הצעה כי יוקם בית משפט לליקויי בניה בתוך בית המשפט, כפי שיש בתי משפט לענייני משפחה, וכפי שיש בית משפט לתביעות קטנות].   

יש שאלות נוספות בלתי פתורות המקשות על ההצעה: לפי מה יקבעו אילו ליקויים לתקן? לפי קביעתם של מומחי חברת הביטוח?! בלי דיון משפטי או לאחר דיון משפטי? וכי מומחי חברת הביטוח הם נטולי פניות, או שמא הם בעלי אינטרסים, העושים דברם של החברות שמינו אותם, כדי להישרד במערכת בה הם פועלים?

אכן ישנן לקונות בחוק המכר (דירות) תשל"ג – 1973 ודרושים שיפורים, אך לא בכיוון הזה של צמצום זכויות הדיירים ומציאת פתרונות בזק למצוקותיהם.

יש מקום לכך שחוק המכר (דירות) יורחב לגבי חברות האחזקה בבניינים גבוהים ורבי קומות. יש מקום לכך שבחוק ייכללו פתרונות להכשרתו של יזם בניה, שכידוע אין לו לא רישום ולא ייחוד פעולות, וכל מי שרוצה – רשאי ליזום בניה בכל היקף שהוא. יש גם מקום לחייב את היזם ואת הקבלן לרשום הערת אזהרה במקום הנכון, כדי שהציבור יהיה מודע ויוזהר שלא לאפשר פירוק חברה העוסקת בקבלנות בניה או ביזמות בניה לכל הפחות עד תום 7 שנים מגמר כל פרוייקט.

יש גם מקום לחייב יזמי בניה לבצע ביטוח חובה, אך הביטוח האמור לא יהווה שום פתרון מיידי לשום בעיה של ליקוי בניה או של אי התאמה, אלא רק יקל על היזם לעמוד בהתחייבויותיו ולקיים פסקי דין.