תפריט חיפוש

שטח גישה בין כלים סניטריים בחדרי שירות

ד"ר אברהם בן עזרא

פסיקה בנושא של מרווחים בין כלים סניטריים בחדרי שירות בדירה, ואופן ההתקנה.

להלן מספר דוגמאות מפסקי דין בהן יש התייחסות נכונה אל העמדת כלים סניטריים בחדרי שירות בדירת מגורים. 

ת"א 88295/95 יהודה סיטיון נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, בית משפט השלום בתל אביב, שופטת: ענת ברון, תק-של 2001(4), 3682  (2001).

"ד. רוחב שטח גישה לכיור בשירותי אורחים - בחוות דעת התובעים נאמר שעל פי תקן ישראלי, המשמש אמת מידה לתכנון נוח ונכון, דרוש רוחב שטח גישה מינימלי של 75 ס"מ לכיור לנטילת ידיים ומרחק הפרדה מינימלי של 20 ס"מ בין הכיור לאסלה בשירותים. בפועל, שטח הגישה בין הכיור לקיר הוא 60 ס"מ. לפיכך קבע המומחה מטעם התובעים כי יש להרחיב את חדר השירותים על חשבון מבואת הכניסה לחדר השירותים, בעלות כוללת של 2,750 ₪. 

בחוות דעת בלסון נאמר, כי לקבלת הרוחב המינימלי הנדרש, יש להחליף את הכיור בכיור צר הבולט 20 ס"מ מהקיר שישאיר רווח מספיק. עלות פתרון זה היא 300 ₪.

בשאלות ההבהרה שהופנו לבלסון מטעם התובעים, נשאל בדבר עלות פתרון שונה מהחלפת הכיור הקיים לכיור צר יותר, מאחר שהתובעים אינם מעוניינים בפתרון זה. בלסון הסביר בתשובה מס' 12 לתשובותיו לתובעים, כי ניתן להעביר את הכיור לנישה הצמודה לשירותי האורחים. עלות תיקון זה הינה 2,500 ₪, מהם הפחית בלסון עלויות פירוק והרכבת רצפה מחדש, בסך 600 ₪, מאחר שאלו ייעשו במסגרת קביעתו בסעיף 5.3ג' לחוות הדעת, בה הוא קובע כי יש להנמיך את רצפת חדר השירותים. 

הנתבעת בסעיף 19.2 לתצהיר איליה שפירא וכך גם בתצהיר פתחי, טוענת להיעדר אחריות מאחר שהכיור הורכב על ידי התובעים עצמם, לבקשתם. עוד מוסיפה וטוענת הנתבעת, כי בהל"ת 1205.3 אין כל דרישה לרוחב מינימלי לשטח גישה לאסלה ואף אם היתה דרישה הרי שמדובר בהמלצה בלתי מחייבת. 

ייאמר בהקשר לטענות הנתבעת, כי גם אם הרכיבו התובעים את הכיור בעצמם, עולה מתשובה 12 של בלסון לשאלות התובעים, כי הכיור המותקן בשירותי האורחים הוא במידות 32X39 ס"מ וכי למידות אלה התחייבה גם הנתבעת בסעיף 4.11.2.5 למפרט הטכני שצורף להסכם המכר, מוצג ג' למוצגי הנתבעת. כלומר, אף אם התובעים הרכיבו בעצמם את הכיור, הרי שמדובר בגודל כיור סטנדרטי שבו נתחייבה הנתבעת כלפי התובעים על פי המפרט הטכני. העובדה שהכיור הותקן בידי התובעים, אם אמנם כך, אינה יכולה להעלות או להוריד מחיוביה של הנתבעת כלפי התובעים, באשר לגודלו של הכיור. 

מאחר שהן בלסון והן המומחה מטעם התובעים קבעו כי מדובר בליקוי המצריך תיקון, אני פוסקת כדעתם. באשר לדרך הפתרון, אני סבורה כי קמה זכותם של התובעים לפתרון החלופי שהוצע על ידי בלסון, לפיו יישאר הכיור במידותיו, כפי שמצויין במפרט וכפי שהתובעים זכאים לו על פי הסכם המכר והמפרט המהווה חלק בלתי נפרד הימנו. איני רואה סיבה לחייב את התובעים להחליף את הכיור לכיור צר, שהשימוש בו אינו נוח כמו בכיור אחר, שעה שאינם מעוניינים בכך והם זכאים לכיור רחב על פי החוזה. 

לפיכך, אני פוסקת לתובעים סך של 1,900 ₪ לתיקון רוחב הגישה לאסלה (תשובה 12 בתשובות בלסון לשאלות התובעים). 

ה. פינת המקלחת - בחוות דעת התובעים נאמר כי על פי הל"ת, סעיף 3.11.3 שרטוט מס' 8, דרוש כי רצפת תא מקלחת תוגדר על ידי מפלס מונמך ב-2 ס"מ לפחות ועם שיפועים לכיוון הנקז. בפועל פינת המקלחת בעליית הגג בוצעה ללא הנמכה כנדרש והנקז ממוקם באמצע ולא בפינה. בלסון בחוות דעתו קובע כי אכן כך הדבר והוא דרוש תיקון. עלות התיקון שקבע בלסון היא 500 ₪. על קביעה זו לא חולקת הנתבעת ולפיכך אני פוסקת לטובת התובעים סך של 500 ₪ לתיקון תא המקלחת."

המסקנות החשובות מפסק דין זה הן:

ההתייחסות אל דרישות התקן לגבי שטחי גישה – היא כאל תנאים מחייבים.

הפתרון הראוי, כאשר שטח הגישה קטן מהדרוש, אינו לצמצם את מידותיהם של הכלים הסניטריים, כי אז הדייר מקבל דירה ברמת גימור נחותה מאשר הוסכם ובוצע בפועל, אלא להרחיב את החדר כך שהכלים הסניטריים אשר סופקו – ייכנסו לחדר עם מרווחים נאותים. במאמר מוסגר ייאמר כי אם כתוצאה מהגדלת החדר יוקטן חדר אחר, הרי הנושא צריך לקבל בביטוי בצורת ירידת ערך שתיקבע על ידי שמאי מקרקעין.

פינת מקלחת צריכה להיות עם דרוג כך שמפלסה יהיה נמוך ממפלס יתרת חדר האמבטיה/המקלחת, והנקז אמור להיום ממוקם לפי התוכנית – וכמקובל – בפינת חיבורי קירות ולא במרכז.

מיותר לציין כי על פי הל"ת שהוראותיהן הן בגדר חובה ללא עוררין – הדרישות לשטח גישה זהות לאלו שכלולות בתקן 1205.3.

ת"א 130/98 איוניר חנן ואח' נ' שיכון עובדים בע"מ בית המשפט המחוזי בחיפה, שופט: מנחם נאמן [פדאור 03 (14) 534 ]

"רוחב גישה לכיור:

המרחק בין קצה הכיור לבין הקיר הנגדי ב"מקלחת הורים" הוא 51 ס"מ בעוד שהתקן הישראלי 1205.3 דורש מרחק מינימלי של 75 ס"מ.

המומחה לא פסק פיצוי בשל כך והסברו הוא כי המרחק תואם את התוכנית גבי קבועות הכלים הסניטריים והתקן שהוזכר לעיל, כנאמר בו, מחייב רק כשלא נאמר בתוכניות אחרת.

אינני מסכים עם עמדת המומחה.

הדרישות שבתקן הם קו מנחה למה שיכול להחשב כבניה סבירה ומה שלא יכול להחשב לכזו. יש גם הגיון רב בדרישה הזו לרוחב גישה מינימלי של 75 ס"מ. אדריכל שתכנן רוחב צר יותר עשה עבודה לקויה לטובת הקבלן ולרעת רוכשי הדירות, שכן זה איפשר להגדיל שטח של חדר סמוך ולגבות מחיר בהתאם.

לכן גם אם בתקן נאמר שהמידות האמורות בו מחייבות רק באין תוכנית אחרת, הרי שביהמ"ש רשאי לומר שיש כאן ליקוי בר פיצוי, וכך אני אכן אומר."

עינינו הרואות כי בית המשפט המחוזי בחיפה לא קיבל את דעתו של המומחה שמינה, בעניין החובה לבנות בהתאמה למידות המופיעות בתקן הישראלי שנחשבו בעיני המומחה להמלצות בלבד. עוד הבהיר בית המשפט את הסיבה ליצירת צפיפות מופרזת בחדר האמבטיה, והיא של עשיית רווחים על חשבונו של רוכש הדירה, תוך יישום של עבודת תכנון לקויה.

שוב יצויין כי על פי הל"ת שהוראותיהן הן בגדר חובה ללא עוררין – הדרישות לשטח גישה זהות לאלו שכלולות בתקן 1205.3.