תפריט חיפוש

חקיקת המשנה בישראל לעומת מדינות אחרות

ד"ר אברהם בן עזרא

בנושאים בהם יש תקינה ישראלית, ואפילו מפרט או הוראה, שבנסיבות מסוימות עלולים להיחשב כמסמכים הנחותים בדרגתם מהתקן - אין להיעזר בתקנים זרים ויש להעדיף את חקיקת המשנה הישראלית, ואת ההנחיות וההמלצות תוצרת כחול-לבן על פני כל תקן זר.

להלן ציטוט מתוך ע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ ואח' נ' אברמוביץ' אבנר ואח', בית המשפט העליון, פסק דין מיום ד'; כסלו תשס"ט (1 לדצמבר 2008) שופטת מ' נאור בהסכמת חבריה לכס השיפוט א' חיות ו-י' דנציגר:

"4. במספר סוגיות לא קיבל בית משפט קמא במלואן את קביעותיו של המומחה. המומחה סבר כי ניתן להחיל את הוראותיו של תקן בנייה אמריקאי לגבי גובה האמבטיות במבנים האמריקאיים וכי גובה האמבטיות בפועל תואם את הוראות התקן האמריקאי. בית המשפט לא קיבל את עמדתו וקבע כי כאשר קיימת הוראה בתקן ישראלי בעניין מסוים, אין לפנות להוראותיו של תקן אחר.

נוכח העובדה שמִפְרַט מכון התקנים 422 (להלן: מפמ"כ 422) כולל בסעיף 404.2 הוראה באשר לגובה אמבטיה תקני, קבע בית המשפט כי יש להחיל את ההוראה הרלוונטית הקבועה בסעיף זה על המבנים.

בית המשפט מצא כי גובה האמבטיות במבנים האמריקאים אינו תואם את הוראת סעיף 404.2 במפמ"כ 422 ועל כן קבע כי יש לפצות את רוכשי הבתים האמריקאים גם עבור פירוק והרכבה מחדש של אמבטיות."

הציטוט לעיל מסביר את עמדת בית המשפט המחוזי בסוגיה, גישה אותה אימץ בית המשפט העליון אשר היה מודע לכך שחוות דעתו של המומחה בפריט זה נדחתה.

המומחה סבר כי מאחר והבתים תוכננו ונבנו בארה"ב, ויובאו לארץ כחוק, חל עליהם התקן האמריקאי, דבר שלא התקבל על דעת בית המשפט המחוזי ועל דעת בית המשפט העליון.

יודגש כי מול התקן האמריקאי לא עמד תקן ישראלי, אלא מפרט מכון התקנים הנמצא בסולם ההירארכיות מתחת לתקן רשמי ומתחת לתקן בלתי רשמי. אף על פי כן, העדיף בית המשפט לאמץ את דרישות המפרט ולקבלן גם לגבי פריט שנבנה והותקן בהתאמה מלאה לתקן האמריקאי - במצב בו המוצר הוא תוצרת ארה"ב [מדובר במבנים שיובאו לארץ מארה"ב].

זה המקום להבהיר כי התקנים הישראליים עומדים במבחן השוואה עם התקנים במדינות המערב ואף עולים עליהם במידת הפירוט והידע ההנדסי, פרט למקרים בודדים של החדרת שיקולים זרים לתקינה.

מתקין התקנים בישראל בבואו לעסוק בתקינה של תקן חדש לגבי מוצר או לגבי עבודה בתחום שאין לגביו תקן קיים או שהתקן החל כבר אינו רלוונטי וטעון שינוי - בודק בטרם החקיקה את התקנים הקיימים באותו תחום, לגבי אותו מוצר או אותה עבודה מקצועית, במדינות המערב ומשווה לתנאי הארץ. חקיקת המשנה בישראל היא מפותחת, מתקדמת, חכמה, ומשתנית בהתאם להתפתחויות ההנדסה, ובמינון מועט גם בהתאם להשפעות של גופים בעלי יעדים סובייקטיביים ומגזריים.

כאשר ידעו מתקינה התקנים לנטרל את החלטותיהם מהשפעות שליליות - התקינה וכל חקיקת המשנה בישראל יהיו מהמעולים בעולם המערבי אם לא ניצבים ממש במקום הראשון.