תפריט חיפוש

נחלץ, נמשה, נשלה

ד"ר אברהם בן עזרא

יש להבין את ההבדל בין משוי לבין חלוץ. אומנם לחלוץ/חילוץ יש משמעויות רבות, כגון: חילוץ עצמות, חילוץ אבנים מהחומה, ואפילו חלוץ (ח' קמוצה) במובנים של: צעיר העולה לארץ ישראל, או: ראשון - כנחשון, או: חלוץ במשחק הכדורגל, אך כאן יושווה החילוץ ממצוקה למישוי מן המים.

אין לומר כי מישהו נחלץ מן המים; מן המים נמשים, ומסכנה כללית - או ממצב ביש - נחלצים.

סימוכין והבהרות:

בשמואל ב'; פרק כ"ב פסוק י"ז נאמר: "ישלח ממרום, ייקחני, ימשני ממים רבים" (בניין הפעיל). משה נמשה מן המים (בניין נפעל).

בשמות פרק ב' פסוק י' כתוב: "ויגדל הילד ותביאהו לבת פרעה ויהי לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר: כי מן המים משיתיהו" [בניין פעל - פ'; קמוצה].

אין זה נכון לכנות "כוח מישוי ימי" - כ"כוח חילוץ": לא מחלצים יורדי ים שנקלעו לעין הסערה, אלא מושים אותם מן המים.

בנוסף, מן המים שולים; ראה מילון "אבן שושן" פירוש המלה שלה: "שלה - משה, הוציא (בייחוד מתוך מים!); "השולה דג מן הים" (שבת ק"ה). "ושולה פשתנו מן המשרה" [מועד קט"ז]. ...נשלה - נמשה, הוצא: הדגים נשלו מתוך הנהר".

עינינו הרואות כי המלה שלה/נשלה היא הכללית ביותר, ואף שבדרך שלל כוונת הדברים בשימוש במלה זו היא מישוי מן המים, הרי פירושה מתרחב גם לחילוץ ולהוצאה, כשליית פשתן מן המשורה [המשורה היא כלי לקיבול נוזלים, אך במשפט המצוטט - מתוארת המשורה ככלי המכיל זרעי פשתן].