תפריט חיפוש

ערכה וחשיבותה של חוות דעת צד לדיון

ד"ר אברהם בן עזרא

מומחה המתמנה על ידי התובע, מוציא תחת ידו חוות דעת מורחבת לגבי הממצאים שהוא מאתר בנכס הנבדק, מצלם לשם תיעוד הממצאים, מצרף נספחים לחוות דעתו כדי להוכיח את נכונות גרסתו, מפנה אל פסקי דין המאוששים את גישתו, והנה, מגיע תורו של מומחה מטעם בית המשפט לומר את דברו, והוא מבטל בהינף קולמוסו את עיקר ממצאיו של מומחה התביעה; האומנם?!

נחל בסקירת אירוע משפטי מתחום ליקויי הבנייה, ונבדוק מה ארע באחד מהתיקים הכי משפיעים על ענף זה אשר כמעט בכל כבת סיכומים מסתמכים עליו:

בערעור אזרחי 25-38/90, אברהם אלברט ואחרים נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ, שופטים: מ' סלוצקי, ח' אריאל, י' מרגלית, הונחו בפני בית המשפט המחוזי בחיפה שלוש חוות דעת:

א. חוות דעת מומחה בית המשפט, המהנדס ישראל דימנט אשר בנוסף להגשת חוות דעתו לבית המשפט - הוא גם השיב על שאלות הבהרה וגם נחקר בבית המשפט על חוות דעתו.

ב. חוות דעת מומחה התביעה - כותב שורות אלה.

ג. חוות דעת מומחה הנתבעת - ד"ר עמי גלזמן.

מומחי הצדדים, בן עזרא וגלזמן, לא נחקרו בבית המשפט על חוות הדעת המקצועיות שנתנו, אלא חוות הדעת שלהם צורפו לכתבי הטענות, כחומר קריאה ועיון בלבד. בית המשפט התייחס אל חוות הדעת של מומחי הצדדים בפסק דינו, ואף הסתמך על אחת מהן כפי שיובהר, וכך הועדפה חוות דעת מומחה התביעה על פני חוות דעת מומחה בית המשפט כמעט בכל פרטיה, באופן שיטתי.

פסק הדין פורסם בספר "עדות מומחה" מאת א' בן עזרא בהוצאת "שי", והוא מהווה, כאמור, אבן יסוד בתביעות בגין ליקויי בניה.

בת"א 101179/99 קריאף נגד א.ש.רהט בע"מ, אשר נדון בפני השופטת סימון ורדינה בבית משפט השלום בתל אביב, נפסק במפורש כי במקרה כמתואר לעיל בע"א 25-38/90 - חוות הדעת של מומחי הצדדים הן ראיות לכל דבר ועניין ובית המשפט לא יתעלם מהן.

להלן ציטוט מפסק הדין:

"חוות דעת מומחה, שהוגשו כראיה לבית המשפט, מתקבלות כראיות גם אם לא נחקרו המומחים על חוות הדעת שלהם."

פסק הדין לא פורסם, נפסק ביום: כ"ו באב תשס"ג (24/8/2003).

הלכה זו גם יושמה בפועל בפסק הדין; בית המשפט אישר את הליקויים כפי שנקבעו על ידי המומחה שמינה, אך הוסיף עליהם את הליקויים הבאים על סמך חוות דעתו של מומחה התביעה, וזאת - למרות שמומחה בית המשפט לא כלל ליקויים אלה בחוות דעתו:

א. תשלום פיצוי נוסף על זה שנקבע על ידי מומחה בית המשפט, בגין ליקויים בביצוע אבנים משתלבות.

ב. פיצוי בגין ניקוז גג רעפים בניגוד להוראות למתקני תברואה (הל"ת), בדבר החובה להתקין מזחלות וגשמות בגגות משופעים.

ג. פיצוי בגין אמבט פגום.

ד. פיצוי בגין מבנה פינת מקלחת בניגוד להל"ת.

ה. פיצוי בגין מדרגות פנימיות בדירת התובעים הבנויות בניגוד לתקנות התכנון והבניה תש"ל 1970, התוספת השניה, סעיף 3.47 הדן במבנה מדרגות טרפזיות.

חשיבות פסקי הדין הנ"ל אינה בפרט זה או אחר, אלא ביישום העיקרון, הקובע כי בית המשפט לא יתעלם מחוות דעת מקצועית של מומחה צד לדיון כאשר היא מצורפת לכתבי הטענות, וייקח את ממצאיה בחשבון בזמן כתיבת פסק דינו.

בע"א 38/90 - 25 הנזכר, מינוי מומחה בית המשפט היה בהסכמה, כך שבאי-כוח הצדדים היו מנועים מלחקור את מומחי הצדדים (היו יכולים לעשות זאת רק באמצעות בקשה מיוחדת מבית המשפט), ואילו בת"א 101179/99 המינוי של מומחה בית המשפט לא נעשה בהסכמת הצדדים, ולכן יכלו באי כוח הצדדים להזמין את המומחים לחקירה על חוות דעתם, אך בחרו שלא לעשות כן.

בערעור 38/90 - 25 ייצג את הדיירים עו"ד אלי הכהן. בתביעה 101179/99 ייצג את הדיירים עו"ד דורון רז. כאמור, בשני המקרים בית המשפט התייחס ואף הסתמך על חוות הדעת של מומחי הצדדים בנושאים העובדתיים (קיום הליקויים) ובנושאים מקצועיים (לרבות קביעת מחירי התיקונים).