תפריט חיפוש

ערר 21/02 גנס נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה השומרון

ועדת ערר מחוזית

מדינת ישראל משרד הפנים – מחוז חיפה ועדת ערר מחוזית

תיק ערר: 21/02

תיק בנין: 504654 גוש: 11320 חלקה: 57 רחוב קדש, זכרון יעקב ו.מ. שומרון

1. אריה גנס

2. תרצה גנס העוררים

נגד

הועדה המקומית לתכנון ולבניה שומרון

המשיבה

החלטה

1. העוררים הינם בעלי מגרש בזכרון יעקב אשר עליו הוקמה בשעתו יחידת דיור וזאת על פי היתר בניה שהוצא בשנת 1970.

2. בשנת 1992 הגישו העוררים בקשה להיתר להקמת תוספת קומה למבנה הקיים ובקשה זו אושרה על ידי הועדה המקומית ביום 3.8.1992.

3. העוררים לא הוציאו לפועל בניה זו משיקולים השמורים עימם, ורק בשנת 2001 הוגשה בקשה חדשה שבמסגרתה שוב ביקשו העוררים הקמת קומה נוספת וכן שינויים פנימיים במבנה.

4. הועדה המקומית אישרה את הבקשה באופן עקרוני, אך בהחלטתה קבעה כי יש מקום לשנות את הבקשה כך שתשקף הקמת יחידת דיור נוספת וזאת מהטעמים המפורטים להלן בהחלטה:

"…
3. בתאריך 18.12.2001 ועדת המישנה בחנה את הבקשה ואת המיבנה, ועדת המשנה לא שוכנעה כי מדובר בתוספת מגורים אלא ביחידת מגורים עצמאית ונוספת לכל דבר ועיניין.

4. הועדה מקבלת את המלצת ועדת המישנה כי על המבקשים לשנות את מהות הבקשה להקמת יחידת דיור נוספת בחלקה - מאחר וזכויות הבניה מתירות זאת.

5. לפיכך – לאחר שהועדה שמעה את המלצות ועדת המישנה ולאחר שבחנה את זכויות הבניה בחלקה מחליטה הועדה לאשר את הבקשה בכפוף למילוי התנאים הבאים:

הגשת בקשה מתוקנת אשר תשקף יחידת דיור נוספת.
…."

5. על החלטה זו הוגש הערר שבפנינו שבמסגרתו מבקשים העוררים לבטל את החלטת הועדה המקומית ולקבוע כי התנאי הנ"ל אין לו כל בסיס בדין ויש לבטלו.

6. בדיון שבפנינו הבהיר נציג הועדה המקומית כי אכן החלטת הועדה המקומית נסמכת על החשש כי ייעשה שימוש לרעה בבניה המבוקשת באופן שהעוררים יוכלו להעביר ו/או לעשות שימוש בתוספת כדירה נוספת והתוצאה של האמור לעיל תהיה הפרת הוראות חוק התכנון והבניה מצד אחד, ופגיעה כספית בועדה וברשות המקומית עקב אי גביית כספים המגיעים מביצוע פעולות שכאלה.

הוועדה המקומית מניחה כי פעולות אלו יעשו ללא קבלת ההיתר המתחייב מהוראות החוק.

7. נציג הועדה המקומית הוסיף כי החשש מתבסס על נסיונה הקודם של הועדה המקומית עם מתכנן התכנית, מר בן עזרא.

8. לאחר שבחנו את טענות הצדדים הגענו למסקנה כי אין לקבל את עמדת הועדה המקומית בכל הנוגע לתנאי של סימון התוספת המבוקשת כיחידת דיור נוספת.

9. הבקשה כשלעצמה על פניה איננה נחזית להיות יחידת דיור נוספת וניתן לראות בתוספת המבוקשת הגדלת ביתם של העוררים וזאת לאור החיבור בין קומות המבנה, הן באמצעות גרמי מדרגות והן באמצעות מעלית פנימית.

10. החשש שמעלה הועדה המקומית כי יעשה שימוש שלא כדין במבנה בשלב כלשהו בעתיד איננו יכול להצדיק החלטה מעין זו כפי שניתנה על ידי הועדה המקומית. במידה והעוררים יפעלו שלא כדין, בידי הועדה המקומית הכלים הנדרשים על מנת לאכוף את הוראות החוק בנושא.

11. בתי המשפט קבעו לא אחת כי החשש שמבקש ההיתר יבצע פעולות בלתי חוקיות בעתיד בבנייה לכשתושלם איננו מצדיק אי מתן היתר כאשר ההיתר המבוקש, על פניו, תואם להוראות התוכנית התקפה החלה על המקרקעין.

12. לאור כל האמור לעיל הננו מחליטים לקבל את הערר ולבטל את התנאי שנקבע על ידי הועדה המקומית בדבר סימון הקומה העליונה כיחידת דיור נוספת.

נדגיש עם זאת, כי לאור הצהרת הצדדים כי טרם נסתיימו הליכי ההקלה, הרי שהוצאת ההיתר תהיה כפופה להחלטת הועדה המקומית בהתנגדויות השכנים הגובלים, במידה ויוגשו התנגדויות כאמור.

ההחלטה התקבלה פה אחד בתאריך 10.03.02 ע"י יו"ר הועדה מר משה פרזנצ'יבסקי וחבריה גב' חנה הרשקוביץ, מר יהושע חפשי, מר יצחק מסיקה ומר יגאל נוייפלד.

חדוה-דר – זיו מזכירת ועדת ערר 

עו"ד משה פרזנצ'בסקי יו"ר ועדת ערר