תפריט חיפוש

הכותל המערבי

ד"ר אברהם בן עזרא

הכותל המערבי של הבניין עלול להוות מוקד לבכייה לדורות, ככל שלא יבוצעו בו חיפויי חוץ המותאמים להוראות התקנים. בדיקה של מעבדה מאושרת שאינה בדיקה אקראית, אלא מכוונת וממוקדת אל מוקדי הסיכון - תסייע לאיתור הסכנה.

במתחם מבני מגורים רבי קומות הממוקם בין כביש החוף לבין שפת הים התיכון, נתגלו כתמים כהים, חומים עד שחורים, המכערים את חזיתות הבניינים המרשימים. הכיעור הוא לא רק כלפי המתבונן מבחוץ אלא גם כלפי הדיירים ואורחיהם היוצאים לעת ערב לנפוש במרפסות רחבות הידיים שהיוו על הניר את עיקר האטרקציה והערך המוסף של הדירות, אותן מרפסות עם הנוף לכיוון הים הכחול, מראה מלבב ויקר המציאות, המלווה ברקע בכתמים שחורים ומכוערים על הקיר.מכל חזיתות הבית - החזית הכי נגועה בנגע זה הוא הכותל המערבי.

ולא בכדי, כי הרי הכתלים המערביים נתונים לפגעי מזג האוויר הימי יותר מהאחרים. במצב זה, המסקנה של מומחה מתוך בחינה חזותית של הכתמים היא כי הווים המשמשים לאחזקת אבני החיפוי וקיבועם אל הרשת שבין האבנים לבים הקירות - מעלים חלודה, ולפיכך אינם מתאימים לייעודם, ייעוד האמור להתקיים בתיקונו לכל אורך תקופת חיי הבניין, וזאת על פי דרישה מפורשת בתקן הישראלי 2378.

מומחה יכול לקבוע כי חיזוקי האבנים באמצעות ברגים הוא חסר שחר, מהסיבות הבאות:החיזוק באמצעות ברגים לא מהווה שום חיזוק תקני; אין פתרון כזה בתקנים.

הברגים יוצרים מחילות ומהווים מוקדים לחדירת רטיבות לדירות ולהצטברות רטיבות מוסווית בתווך, מצב היוצר סיכון של התנתקות האבן מהקיר, כי במצב של טמפ' נמוכה במיוחד, דבר שעלול לקרות גם באזור הים התיכון, המים עוברים למצב מוצק ולאור האנומליה של המים - מגדילים את נפחם ודוחקים את אבני החיפוי מן הקיר.

עצם ביצוע הקידוחים כדי להחדיר את הברגים מחליש את אבני החיפוי.נוצרת ירידת ערך בגין "פתרון" זה.

אלא שבמקרה הנדון, הדיירים המתוסכלים אינם צריכים לשמוע חוות דעת מומחה כדי להבין שהברגים לא מהווים פתרון ראוי, מהסיבה שהקבלן ניסה לחזק את החיפוי באמצעות שיטת הברגים - ויצא מחליש, כי אבני החיפוי נסדקו ונשברו תוך כדי ההברגה... בעניין זה יובהר כי גם כאשר לא ניכרים לעין סדקים, אבני החיפוי נחלשות ועלולות להיסדק במשך הזמן עקב היחלשות זו, דבר שיוצר מוקד נוסף לחדירת רטיבות.

נשאלת השאלה - האם במצב זה יש טעם להזמנת בדיקה מטעם מכון התקנים או מעבדה מאושרת כלשהי?

אם המטרה היא לקבוע האם יש אי התאמה לתקן, אין צורך בבדיקת המעבדה, כי הופעת סימני הקורוזיה על ידי הכתמים מהווה הוכחה כי יש תהליך של קורוזיה באביזרי המתכת הסמויים.

אם המטרה היא להתחקות אחר כל הפגמים שנפלו בחיפויי האבן - התשובה הפוכה, לאמור, הבדיקה חיונית.

אפשר לשאול, לשם מה להוציא כספים כדי להגיע למסקנה של צורך בטיחותי להחלפת אבני החיפוי?

השאלה במקומה, והצורך - חיוני.

הסיבה הראשונה היא - פשוט לדעת ולקבל נתונים נוספים לגבי החיפוי. אומנם המסקנה אינה יכולה להשתנות, אולם מידת השכנוע תשתנה, ובמיוחד בהליכים משפטיים - מידת השכנוע חשובה ביותר. לכן, הבדיקה של המעבדה המאושרת - אף שאינה אמורה לשנות כהוא זה את המסקנה הסופית - חיונית וחשובה.

להבהיר: למרות כל האמור לעיל, יש מהנדסים ויש עורכי דין ושופטים, המעדיפים פתרונות ווים וחורים על פני הפתרונות האמיתיים, מסיבות שלא כאן המקום לפרטן, וכלפיהם הבדיקה המעבדתית חיונית ואולי גם הכרחית.

בבדיקה מעבדתית ייבחנו אבני החיפוי - סוגן ועוביין, מידת ספיגות המים שלהן ומידת התאמתן לייעודן. ייבדקו גם העוגנים המחברים את רשת הזיון לקירות המבנה, הווים, ורשת הזיון עצמה. ייבדקו גם המישקים, האם אלה עומדים בדרישות התקנים אם לאו. ייבדקו גם שכבות האיטום הסמויות. ועוד.

באותו פרויקט יוקרתי - החלו אבני חיפוי לנשור מהקירות.

הערת סיום חשובה:

בביצוע בדיקת התאמה לתקן, אין כל שחר לבדיקה אקראית ([על ידי נציג המעבדה) של אבני חיפוי, כי בדיקה כזו עלולה לכלול אבני חיפוי בקירות שטרם נפגעו מקורוזיה, ואז, אחד הליקויים הכי חשובים, והוא: קיומה של קורוזיה בפועל, יישמט.

הבדיקה חייבת להיות במיקומים מכוונים על ידי מומחה מטעם הדיירים, לא אקראית בעליל, כי האבנים שינשרו בפועל - לא יהיו אבני חיפוי אקראיות, ממוצעות, אלא אבני החיפוי הכי חלשות והכי מסוכנות, ובאזורי הסכנה ראוי להתמקד.