תפריט חיפוש

התקן - תנאי הכרחי שאינו מספיק

11 אוקטובר, 2017 |
ד"ר אברהם בן עזרא

מי שעוסק בתכנון מבנים, יודע כי לא די בתכנון על פי התקנים כדי ליצור מבנה ראוי ובטוח לשימוש. התקנים משתנים, ואילו שינויים בהתנהגות ובהתנהלות אנשים – לא קיימים או ששינויים אלה מתקיימים בקצב איטי שאינו משפיע על כללי התכנון.

מבוא

לדוגמא, עומס מותר על מרפסת זיזית הוא קריטי לגבי התכנון ואחר כך לגבי היציבות של המרפסת, וגם נתון זה הקבוע בתקנים עבר שינויים מבלי שישתנה משקלם של אנשים.

דוגמאות נוספות מצויות לרוב בשינויים שנעשו בתקנים הישראליים ובתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות) תש"ל – 1970, התוספת השניה, כמו גם בהל"ת – הוראות למתקני תברואה תש"ל – 1970; שינויים מרחיקי לכת במיגון קומות בבניין על ידי סורגים, באוורור מטבחים, בשטחי גישה מול ובין כלים סניטריים, בזיגוג בטיחותי ועוד.

לכן, יש חובה לתכנן על פי התקנים אך אין חובה זו פוטרת את המתכנן, הבונה והבעלים של הבניין מאחריות לגבי נזק, כי מכלול חקיקת המשנה מהווה תנאים הכרחיים אך לא תנאים מספיקים.

אירוע מעידה בחמת גדר

התנגשות דעות בנושא זה באה לידי ביטוי בפסקי דין, לרבות בפסקי דין המתייחסים לתאונות ולאירועי מעידה ונפילה עקב פגם בטיחותי במבנה. ראה ת"א 16473-08 מרינה גונן נ' חמת גדר בע"מ, בית משפט השלום ירושלים, שופטת: ס"נ עירית כהן, פורסם ב"פדאור".

התובעת החליקה בהליכתה לאורך גשר משופע, והמומחה מטעם הנתבעת, המהנדס רפאל (רפי) גיל טען כי הוא נטל שטיח מהסוג שהיה מונח על הגשר [לא נרכש באותו מועד בו נרכשו השטיחים שהונחו על הגשר – אלא מאוחר יותר – אך מאותו סוג], והעבירו בדיקת התאמה לדרישות התקן הישראלי. להלן סעיך 17 מפסק הדין:

בחוות דעת מיום 8.9.10 כתב המהנדס רפי גיל כי מקדם ההתנגדות להחלקה של השטיח למניעת החלקה שהותקן על פני רצפת הגשר גבוה מאוד ממקדם ההתנגדות להחלקה המינימאלי הנדרש בתקן הישראלי המחמיר משנת 2005, אשר היה תקף בשעת קרות התאונה, דהיינו מדובר במשטח בטיחותי מונע החלקה.

לדעתו לא ייתכן שהתובעת החליקה, שכן אי אפשר להחליק על גשר כזה (עמוד 47 לפרוטוקול).

 לאמור, גישתו של המומחה היא כי מכיוון שיש התאמה מבחינת החלקה לדרישות התקן, התובעת לא החליקה בו.

בית המשפט לא קיבל גישה זו והציע גישה הפוכה, כפי שמופיע לעיל במבוא, לפיה התקן אינו חזות הכול, ועמידה בתנאי התקן ודרישותיו לא פוטרת מחובת הזהירות.

להלן ציטוט סעיף 39 מפסק הדין:

בדיקת ההחלקה שערך המומחה נערכה לשטיח חדש, אשר נמצא במחסן, ולא לשטיח הנמצא בשטח וחשוף לאדים באזור ולפגעי מזג האוויר. הבדיקה נערכה, אמנם, בהתאם לתקן שחל במועד התאונה, אך לא התייחסה לתקן שחל במועד הבדיקה.

התובעת העידה כי החליקה, ועדותה הייתה אמינה. גם העדים האחרים העידו על כך שהגשר היה חלק.

לא שוכנעתי, אפוא, בקביעתו הנחרצת של המומחה לפיה לאור מקדם ההחלקה שנמצא בבדיקה לא ייתכן שהתובעת החליקה ולא שוכנעתי כי אין לייחס את ההחלקה לרשלנות של הנתבעת.

אוסיף כי לא די בכך שמוצר עומד בתקן על מנת לקבוע שלא הייתה ביחס אליו התרשלות. "סטנדרט סטטוטורי לחוד, וחובה מכוח עוולת הרשלנות לחוד" (ע"א 1068/05  עיריית ירושלים נ' מימוני (פורסם במאגרים, 14.12.06), סעיף 8 לפסק הדין; ראו גם ע"פ 9815/07 רון נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים, 26.11.08), סעיף 29 לפסק הדין, ופסקי הדין המאוזכרים שם).

הגישה לפיה "לא ייתכן שהתובעת החליקה, שכן אי אפשר להחליק על גשר כזה" נדחתה על ידי בית המשפט.

מורה נבוכים

א.     לעולם, מומחה אינו יכול להעיד אמת לגבי אירוע בו הוא לא היה מעורב. מומחה רשאי להעיד על תקינות מתקנים ומבנים, על התאמה או אי התאמה לתקן או לתקנה ועל תוצאותיה של בדיקה מעבדתית, אך אם הוא לא היה נוכח במועד התאונה הוא אינו יכול להעיד מה אירע שם בחוות דעתו או בעדותו בעל-פה בבית המשפט.

ב.      מומחה אשר נצמד לתקנים ולתקנות ומקבלם "כזה ראה לקדש" ככתבם כאילו על פיהם ורק על פיהם ייבנה הבניין ויותקן המתקן – אינו מומחה ולא מספק לבית המשפט את מה שמצפים ממנו כמומחה. אכן, אין להפר את תנאי התקן/תקנת בניה וכל הוראה, אך אלה הם תנאים הכרחיים ובהחלט אינם תנאים מספיקים.

ג.      כאשר מומחה בודק פריט בבדיקת התאמה לתקן עליו לכלול בחוות דעתו את כל ההבדלים בין התנאים של הבדיקה לבין תנאי המקום. לדוגמא, אם המומחה שולח לבדיקת התאמה של אריחי קיר ונוטל אריחים זהים או דומים – לא אריחים מן הקיר, עליו לגלות זאת בחוות דעתו. בענייננו, אם נלקח שטיח לבדיקה לשם הסקת מסקנה לגבי שטיח אחר המקובע לגשר בתנאי חוץ, או מונח שם – על המומחה לכלול הבדלים אלה בחוות דעתו לרבות הבדלים ושינויים לגבי מועד הרכישה של השטיח הנבדק לעומת מועד הרכישה של השטיח אשר היה מונח על הגשר. ראה פסק הדין, מתוך סעיף 19 – מסתבר שבחוות הדעת היו חסרים כמה פרטים  רלוונטיים, שנתגלו רק בחקירה –

המומחה בדק ריבוע של השטיח למניעת החלקה אותו הוא נטל מאיש האחזקה במקום (עמוד 8 לחוות הדעת).

לשאלה מאיפה לקח את אותו ריבוע, השיב המומחה: "מהמקום" לשאלה איפה בדיוק, השיב: "הלכתי לגשר, ראיתי את השטיח הזה, הלכתי לקחתי מאיש האחזקה בדיוק אותו שטיח" (עמוד 51 לפרוטוקול).

 

אדריכלות והנדסה

אדריכלות והנדסה בשולחן אחד

עוד על אדריכלות והנדסה

רישוי הבנייה

ייעוץ ורישוי בתכנון ובנייה

עוד על רישוי הבנייה

ביקורת מבנים

ביקורת מבנים בכל רחבי הארץ

עוד על ביקורת מבנים

יצירת קשר מהיר

04-8678417
04-8642012
052-6010262
052-4387878